לא משנה שהיה לי חרא יום, שייבשתי בטעות את החבר של סיון ונלחצתי בטירוף בשיעור הנהיגה, לא משנה שישנתי בערך חמש דקות בלילה, לא משנה שאני כבר לא מבינה מה קורה בשיעורי תולדות, לא משנה ששוב הבריזו מההרכב וצביקה לא מבין שהוא מתפרק, ומתעקש שבכל זאת שתי זמרות, פסנתרן וגיטריסט זה הרכב [ועוד הרכב ווקלי], באמת, זה חפיף.

אבל כשמישהי שלא מכירה אותי מתחילה לרדת עליי שאני טיפשה בטוקבקים של מישהו אחר, זה כבר קצת עובר את הגבול.

[כמעט שאלתי אותה מה יש לה נגדי חוץ מזה שאני מטומטמת, אבל בסופו של דבר אני מניחה שזה יהיה מיותר.]

ובעצם היא התנצלה עוד באותה הודעה. מסתבר שאני גם מטומטמת וגם לא יודעת לקרוא.

ובכל זאת אני מרגישה כמו זבל.