ערב אמצע.
נשמעתי זוועה.
רוי כזה מתוק.
מחזור.
דיסקו.
שלוש שעות של דיסקו, גודאמט!
קר.
מאוד קר.
משעמם.
במועדון עשן וחם.
איכסה.
כמעט התחרשתי.
"כנסי לשם ותתחילי לרקוד!"
אני חושבת שהבנתם את הרעיון?
אני לא רוצה להופיע, אבל כמו שאתם יודעים, אני אופיע בכל זאת, כי "אנחנו בנינו עליך."
כן, כן, מה שתגידו.
משעמם לי.
נמאס לי ללכת לבית ספר
נמאס לי שהעבודות שלי פשוט לא
נמאס לי מהחיים האלה
נמאס לי לעדכן מאה פוסטים בדקה
נמאס לי להיות נחמדה
נמאס לי שרק פקאצות מגיבות לי לבלוג
נמאס לי שכל מה שאני כותבת זה שירים דיכאוניים
נמאס לי מקובי
תשחררו אותי מהכלא הזה.
בבקשה, תעזרו לי.
*כל כך לא הולכת להתאבד, אל תחשבו על זה אפילו*
נמאס לי שאומרים לי לעשות משהו בקשר לקובי
נמאס לי לא לעשות כלום בקשר אליו
נמאס לי לעמוד ולבהות בו
נמאס לי כבר מהדבר המטומטם הזה שנקרא חיים
בבקשה, די.
אני רוצה ללכת הביתה.
אני רוצה קובי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ברווז בצנצנת