"והשלטון בחסות..."
שיר מגיעה לשולחן עם שפריצים על החולצה, וכל המגש שלה מוצף במים.
"מה קרה?"
"נתקלתי בנהר..."
*סטגדיש*
"אז, איך תסתיים המלחמה אצלכם?"
"O_ם"
[הצרפתי.]
".If that's not challenging, I dont know what this word means"
"?Do you know what this word means"
"...D... D'oh"
"בואו לישון בשיעורי לשון."
"אני לא אומר שזה לא אפשרי, אבל זה לא אפשרי!"
אני בבית ואני לובשת את החצאית השחורה [הקצרצרה] עם חולצה ארוכה כלשהי.
מישהו מתחלף עם קמילה בזהות, והיא מרצה באיזה מזח מוזר כזה על הקשיים במשהו [בטח שירה], וכולם בסירות ומסתכלים עליה מדברת. היא נשמעת מוזר.
אני עוברת ליד חנות מוזרה ונכנסת אליה, לא יודעת למה [פשוט הייתי חייבת], ויש בה מין תיבת נגינה עם פיסות נייר שנראות כמו מקשים של פסנתר רק בלי השחורים [בתכל'ס זה כמה מלבנים, אבל זה מה שזה הזכיר לי]. אני מחטטת במגירות של התיבה [היא קטנה ומקושטת בגילופים, ויש לה מגירות קטנות וחמודות] ומוצאת שם כל מיני שטויות.
אני בבית מוזר, ומשהו קריפי קורה, נראה לי שקשור לחתול.
אני עוברת ליד בית בבניה, משוטטת בחדרים שלו בהרהור.
אני חוזרת אליו אחרי הרבה זמן, כשהוא כבר בנוי לגמרי ולמופת. מישהו גר שם. יש גלילים צמריריים בצבעים זרחניים בשמיים, וזה נראה לי מוזר.
אוה! זה חלום!
אני עוברת דרך קירות [שמה את הידיים שלי על הקיר ודוחפת, כמו כריסטופר], אבל בעלי הבית לא אוהבים את זה, אז אני בורחת מהם. יכול להיות שאני גם עפה.
אביחי הקליד חלק מהציטוטים, ועליי לסגוד לו על שצייר לי ילדת-חתול. אז, *סגידה*, אם כן.
את הפוסט הקודם הוא כתב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ברווז בצנצנת