עוד חצי שנה יש לי 18..
עוד חצי שנה אני אהיה בת 18.. אחרי 6 שנים של חפירות כמה אני רוצה להיות בת 18..
אני לא רוצה להיות בת 18!
הדיכאון והסבל והרצון למות במשך ה6 שנים האלה הם קטנים ומזעריים לעומת הדיכאון והסבל שיש לי עכשיו.. כשמחכה לי רק חצי שעה של גיל 17..
אני חלמתי כל כך הרבה על גיל 18.. אבל אף אחד מהחלומות שלי לא היו ככה..
בגיל 18 הכל היה להסתדר.. אבל אני אפילו לא חלמתי להתחיל אותו ככה..
אני אומנם לא לבד.. אבל זה לא יואב ולא יואב ולא יוסי ובטח שלא ברק..
זה גיל 18.. והוא לא באמת שלי
וכבר לא אכפת לי לחשוף הכל..
זה פאקינג גיל 18
ואפילו לא התחלתי אותו עם החברות..
התחלתי את גיל 18 לבד
בלי אף אחד מהחברים שחשבתי
בלי אף אחת מהחברות
בלי שום תקווה להורים שלי
שום דבר לא הלך כמתוכנן במשך ה6 שנים האלה
אף אחד לא החזיק חזק מספיק
בטח שלא אני..
רציתי להיות בת 18 בגלל סיבה אחת בהתחלה..
היא לא התגשמה
אח"כ רציתי להיות בת 18בגלל סיבות אחרות..
אבל הן לא התגשמו..
חלקן רק שולחות אסמס ארוך ולא מגיעות ליום הולדת שלך
אני לא רוצה להיות בת 18 יותר
אני רוצה להיות בת 12 שוב..
אני רוצה להיות חכמה יותר..
אני חושבת שהייתי נותנת הכל כדי להיות בת 12..
עריכה:
העיצוב של הבלוג לא שונה אפעם..
חלק בגלל שאני גרועה בלעצב
אבל את האמת פשוט רציתי לדעת שהנסיך ההוא יבוא..
כנראה שאני כן תמימה..