סוף סוף פוסט אלפים!!!
הכל התחיל בשתיים בלילה כשאבא שלי לקח אותי לתחנת הרכבת בחוף הכרמל ומשם ברכבת לנתב"ג! :]
כשהגעתי לשם פגשתי את כל החברים שלי מהמשלחת שנסעו גם לנתב"ג (באמת...).
הרכבת הגיעה בשתיים ועשרים ובערך ב3:50 הגענו לנתב"ג, עלינו במדרגות ועמדנו במעגל בכניסה טרמינל בכדי שמעיין, המדריך שלנו, יחלק לנו את התיקים לאלפים עם כל הציוד האישי: סק"ש, מז"ס וכלי אוכל.
אחרי עשרים דקות של יובש עם החלוקת תיקים הלכנו סוף סוף לעבר הבידוק הבטחוני והצ'אק אין.
אז הנה אנחנו מחכים בתור לבידוק הבטחוני P:
כמובן שבבידוק הבטחוני שאלו אותי אם "ארזת לבד?" ו"מישהו נתן לך משהו להעביר?" האמת היא שכן, סמיר, חבר שלי מהגדה נתן לי מן חבילה מתקתקת ורוטטת שאני אעלה איתה למטוס... מה נראה להם?! סההה גייז. :P
בצ'אק אין הדיילת קרקע חילקה אותנו לפי מושבים אקראיים, כאילו לא היה איכפת לה שהיינו קבוצה הא?! טיפשה...
אז אחרי שעה של טמטום לפני הדיוטי פרי הלכנו לעבר מרכז הקניות (AKA דיוטי פרי) והתחלנו להתפרע עם הדולרים! XD
אמרו לנו להיות בשער שלנו (B7) בשעה 6:50 ואני ורנה, חברה טובה שלי מהמשלחת, הגענו לשם ברבע לשבע.
רק אחרי רבע שעה שאר הקבוצה נזכרה לבוא וב7:10 עלינו על המטוס שלנו, בואינג 757, המטוס הכי גרוע בעולם!
במהלך הטיסה די ניקרתי מתוך שינה ובכל פעם שהדיילת באה לשאול מה אני רוצה למשל לארוחת בוקר, האישה שלידי הייתה צריכה להעיר אותי... :S
בשעה 13:00 לפי שעון איטליה נחתנו בשדה התעופה של מילאנו והלכנו ישר לקחת ת'תיקים שלנו.
בערך ב14:00 יצאנו מהביקורת דרכונים והלכנו לעבר האוטובוס שחיכה לנו בחוץ שלקח אותנו לאלפים.
בדרך עברנו כמה הרים ממש יפים:
אלו האלפים הכי נמוכים שהיו...!
וזו איזו עיירה ממש יפה שהייתה בדרך
בערך ב16:00 הגענו לבקתת הבסיס שלנו שבה חילקו לנו את הציוד אוהלים שלנו, את האוכל לשלושת הימים הראשונים שלנו והעלו אותנו במן מיני ואן להתחלת המסלול שלנו שהיה בגובה של 2140 מטרים מעל גובה פני הים, מן הסתם... (מין זה לא סתם!)
וזה הנוף שהיה מהבקתת בסיס שלנו:
וזו העיירה שהייתה מול הבקתת בסיס שלנו
אז התחלנו ללכת בערך שלוש שעות, ובכל הדרך למחנה שלנו היינו כמו כל התיירים הסינים האלה שמצלמים כל דבר קטן שהם רואים, אפילו אם זה זבל על השביל בדרך... :P
בשבע וחצי בערב הגענו למחנה שלנו שהיה ליד נהר ענקי (תזכירו לי, מה זה הירדן?) וממנו שתינו את מימי שלגי האלפים (סאן בנדטו מקוריים), הקמנו תוך שעה בערך את האוהלים והתחלנו להכין את ארוחת הערב שלנו, עכשיו, שתבינו, בשמש שוקעת ונהיה שם חושך רק בערך בעשר וחצי בלילה, אז שבע וחצי שם זה כמו ארבע פה. :]
לארוחת ערב אכלנו פסטה עם רוטב שמנת ופטריות מאבקה ומרק ירקות (שבניגוד לחוגי סיור) שיצא ממש טוב!
ישר כשסיימנו את הארוחת ערב ב21:30 התחיל לרדת גשם חזק מאוד ורצנו ישר לאוהלים והלכנו לישון (הקול של הגשם מה זה מרדים! עזבו כדורי שינה...).
אז הנה כמה תמונות מהמחנה שלנו בערב:
קמנו בבוקר בשעה 7:30, ישנתי כל כך טוב שפשוט קמתי עם חיוך על הפנים!
השמיים היו עדיין עם עניים שאיימו עלינו בגשם :( אבל עדיין היה נורא כיף!
לארוחת בוקר אכלנו אבקת חלב עם מים חמים וקורנפלקס (לא ממש של אלופים... איכככ!) שהיה ממש כמו במסעדה... בג'נין.
אז הנה עוד תמונות, רק שהפעם הן מהבוקר!! מתוחכם:
הנה נועה כרמי החושנית :]
And the all mighty river!!!
אז בערך ב8:40-9:00 התחלנו ללכת לכיוון העלייה של אחד מצלעות ההר.
עד למחנה שלנו שהיה על מישור קטן מעל העמק, הלכנו נראה לי בערך ארבע שעות בסה"כ... לא הרבה, אבל וואי איזו עלייה קשה! עלינו בערך 400 מטרים.
אז אנחנו בערב השני שלנו בגובה של בערך 2550 מטרים.
תמונות מההליכה:
אנחנו בתחילת ההליכה חוצים את הנהר שליד המחנה הקודם שלנו.
ניקולאס (אחד מעוזרי המדריכים שלנו) על רקע ההרים
העננים המאיימים במרחק (שהביאו לנו אחרי יום סופת שלגים... :S)
וזה שוב ניקולאס, תודו שהוא נראה טוב!
וזהו ליום השני שלנו, הגענו ב16:00 למחנה השני שלנו ובדיוק כשהגענו ביום שמש יפה (אני לא פותח חלון, כי אין לי... המבין יבין) התחילו לרדת פתיתי שלג עלינו (הקדמה מרושעת לסופת השלג שתהיה לנו בלילה) ובערך ב20:00 בערב, בעודנו מכינים את ארוחת הערב שלנו ששוב כללה פסטה ברוטב שמנת ופטריות, התחילה לרדת סופת שלגים מטורפת! כזאת שרק רואים בסרטים! חוץ מזה שאני ראיתי גם באמת, ולא רק בסרטים... :]
אז הנה תמונות מהבוקר המושלג שהיה לנו:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
