ג’ים, החיים, ומה שבינהם

המצברוח שלי השבוע הזה הולך להיות מדהייםם!

מהסיבה הפשוטה שג'ים ענה למכתב ששלחתי לו...אני חושבת שבחיים שלי לא שמחתי ככה!! צרחתי ובכיתי והתלהבתי והתרגשתי..ו..מה לא!

אתמול(2.4.08) היה לי מבחן בלשון, המבחן היה בשעה ה-5 ואפשר לומר שממש חרשתי על המבחן הזה, בקיצור-המורה שלי חילקה את הדף של המבחן, התסכלתי על המבחן והחומר היה נראה לי מזה קל! התחלתי לענות על השאלה הראשונה, ואז הטלפון שלי צילצל(מזל שהוא היה על רטט), ראיתי שזאת שני(אחותי) שמתקשרת אליי, התעלמתי מהשיחה והמשכתי את המבחן, אבל היא צילצלה שוב, ושוב...ושוב, ולא ידעתי כבר מה לעשות, כי אחרי הכל היה לי מבחן וגם במילא לא היה לי הרבה זמן לעשות אותו!! רציתי לכבות את הטלפון ואז ראיתי שגם אמא מתחילה להתקשר, ידעתי שאם הן מתקשרות אליי הרבה פעמים משהו בטח קרה, אמרתי למורה שלי שאני מצטערת אבל אחותי לא מפסיקה להתקשר אליי, אמרתי לה שזה דחוף, והיא הסכימה לי לצאת החוצה.

יצאתי ואמא בדיוק התקשרה עוד פעם..

אני: "מה אמא?! אני באמצע מבחן עכשיו!!"
אמא: "יווו סליחה שכחתי שיש לך מבחן אבל תצאי רגע את חייבת לבוא!"

אני: "כבר יצאתי נוו איפה את אני מבזבזת זמן!?"

אמא: "מולך"

ואז הסתכלתי קדימה וראיתי את אמא ושני, ראיתי את שני מחזיקה ת'טלפון שלה ומתחילה לצלם אותי, ושאלתי אותה מה היא עושה, ואז ראיתי שאמא מחזיקה ביד מעטפה, שמין סתם כבר ניחשתי מה זה..

התחלתי לצרוח וכל מי שהיה בחוץ הסתכל עליי במבט המום, אבל כ"כ לא היה לי אכפת! ואז התחילו לרדת לי דמעות בקצב מטורף, ושני מצלמת אותי ואמא מחבקת אותי כאילו המשיח הגיע!! אמא אמרה לי "את רואה? הוא לא שכח אותך!! עכשיו לכי לכיתה ותעשי ת'מבחן, אחרי זה תסתכלי על המכתב"

לא היה אכפת לי מהמבחן באותו רגע, סוף סוף קיבלתי מכתב מג'ים ג'ים שלי!! עדיין לא התסכלתי על המכתב, רצתי בחזרה לכיתה וניגבתי מהר את הדמעות, והמשכתי לעשות את המבחן, הייתי בלחץ מטורף ואיבדתי את כל הריכוז שלי, ראיתי שיוני מסתכל עליי(כי העיניים שלי היו נפוחות ברמות) וכל מה שחשבתי עליו היה המכתב, שאני אפילו לא יודעת מה יש בתוכו, עשיתי את המבחן מהר, חירבשתי תשובות, לא התרכזתי והתחלתי להמציא תשובות שאחרי מחשבה קלה לא היו נראות לי הגיוניות בכלל, בכל מקרה-אחרי 5 דקות סיימתי את המבחן, ולקחתי את המעטפה, מור קראה לי "סיימת?", "כן", "מה קרה? למה את בוכה?" , "ג'ים קארי ענה למכתב שלי", ראיתי שכמה ראשים התרוממו בכיתה שאמרתי את זה, מור הסתכלה עליי עם עיניים פתוחות, ואני כולי מחייכת! ויצאתי מהכיתה.

פתחתי את המכתב, וראיתי שהוא שלח לי תמונה שלו (שאין לאףאףאףאףף אחד!) ובצד יש הקדשה קטנה:

"saray, thanks for the sweet letter!" וליד זה חתימה שלו, חח אחרי שראיתי את זה עוד יותר התחלתי לבכות! אינה באה וגם שאלה אותי מה קרה, ואז הראיתי לה את המכתב והיא מזה פירגנה לי! היא אמרה שהיא מקנאה בי, ושכיף לי שהוא ענה לי(מה שנכון)

וכמובן שליד המפרגנים יש את הקנאים, שחייבים להביא יציאה מבאסת כמו "מה את מתלהבת זה בכלל לא הוא כתב לך! אולי זה השומר ראש שלו אבל תהיי בטוחה שזה לא הוא!"

אבל מצידי.. וסליחה על המילה-שילכו להזדיין, כי בתכלס..מי לא היה רוצה לקבל מכתב מהבנאדם שהוא מעריץ\אוהב בעולם? אז הכל מקינאה... ובקיצור..:-) אין מאושרת ממני כרגע:-)....D:....XD

אחרי שחזרתי הביתה הראיתי ת'מכתב לכל מי שיכלתי, ובשעה 5 אני, אמא וכל האחיות נסענו כדי לחגוג לשתי אחיות שלי(שני ומאיה) יומולדת בת"א, הדרך עברה מהר, בעיקר כי שני ואני לא הפסקנו להתחרפן.

תיכננו ללכת לפאב קריוקי, אבל בגלל שנשאר לנו עוד שעתיים החלטנו ללכת לקניון, נסענו לקניון שיש בגבעתיים, לקחתי איתי ת'מכתב של ג'ים כי רציתי למצוא לו מסגרת, ואז אני ואמא ראינו דוכן כזה וראינו שיש שם מסגרות, אז חיפשנו מסגרת שהתמונה תוכל להיכנס בה, המוכר והמוכרת של הדוכן ראו את המכתב ומזה התלהבו, שאלו אותי מאיפה השגתי את זה, ואם יש לי קשר כלשהו אליו...בקיצור היה מצחיק:-)

ואז הלכתי לקנות לי קצת צ'יפס, ואמא עשתה לי הפתעה והפכה לי את המכתב-לחולצה, מזה התלהבתי אותו רגע...כי מעכשיו אני יוכל לא רק לראות את המכתב-אבל גם ללבוש אותו:-)

חח ואז ישר לבשתי את החולצה, והלכנו לפאב קריוקי לחגוג לשני ומאיה יומולדת, היה מזה מצחיק, היו שם אנשים מחורפנים שעלו לבמה חצי שיכורים והתחילו לשיר שירים שאלוהים יודע מאיפה הם הפליצו אותם!

אזזז..שני ומאיה...מזל טוב:-)

זה הסוף של הפוסט(בעיקר כי נורא כואבות לי הידיים) אז ביי ביי וסופ"ש טוב לכוווווווולם!