Seek And Destroy

גופה יתגלה כך מנגד

לאור הירח קימוריה יבהקו,

חמוקיה יספרו סיפור ענוג.

באיטיות זהירה הפכתי לצילה,

מגלה עצמי בנדידות אחר הדמהה,

מתקשה להחסיר את התפעמותי ממנה.

נדמתי כשהסתובבה.

גיליתי את שאריה מאחור,

מטילה כל בגד מעליה,

כל תכשיט, נדמה כי השילה את עורה בדרכה הנחושה.

משילה את הכל, הכל מלבד זמן השאול שאפף אותה.

ולפתע כאילו מטרתה התגלתה.

עירומה כך נעמדה על הצוק,

נדמה שמתחתיה כל העולם עוצר או מתנהל לאט יותר,

יופי שכזה מצריך שהיה ארוכה ואיטית יותר.

נעתקה נשמתי כשעמדה כך מנגד, גופה סיפר סיפור,

על גג העולם אור הירח מגלה אותה,עמדה ושתקה.

כאבה חרץ ביופיה, שיברונה עמד בנינו.

היא הייתה שפ, לבדה, מתאבלת על כאבה,

מקיצה מחייה.

בדיעבד הבנתי שהקטע הזה נכתב על סבתי זכרונה לברכה, כל כך הרבה גדולה באדם אחד.

שבוע נפלא.