פיק-אפ-טראק שחור חנה בקרבת המקלט של פטרו. ממש מאחורי ואן שמעולם לא חנה שם.
שלוש דמויות בלונדיניות יצאו משם.
דלת המקלט היתה פתוחה לרווחה.
פטרו נכנס, גורר את יאנק ואחריו קלרה.
על הספה הישנה ישבה לאה, שברחה לילה קודם, חתכים כרושים על זרועה, מימינה ישב פיס ומשמאלה אדם זר, צעיר כבן 20, הוא לבש חולצת צווארון שחורה ולנחירו עגיל.
"פטרו?" שאל פיס שלא היה מסטול כעת.
לאה והאיש הזר שלחו אליו ואל חבריו מבטים.
הווזווז הרומני התעלם מהמבטים, התקדם לעבר פיס וכיפכף אותו חזק, כאפה עם כף היד, ואז אחת עם גבה.
"אידיוט! אידיוט! היפי מטומטם! אידיוט! חשישניק! מפגר! לא מספיק הכנסת את השרמוטה הזאת תמר, עכשיו הבאת לי לפה עוד איזה פאנקיסט מהרחוב! אני אחסל אותך!".
פטרו עצבני לעיתים נדירות, זה קורה לרוב על רקע כלכלי.
פטרו הרים את פיס מחולצתו.
"פיס-אוף-שיט!".
"לאה הביאה אותו!".
"בך אני אטפל אחר-כך, מנקש עשבים. את!" כעת פנה פטרו אל לאה אחרי שעזב את החשישניק.
"גם ברחת, וגם הבאת לי את היצור הזה?!" ידו של פטרו תפסה חזק בשיערה של לאה, אך ידו של הזר נסגרה על זרועו ומנעה ממנו לעשות דבר נוסף.
"ואתה! נכנס לשטח הפרטי שלי, ומאז לגעת בי, תעיף את זרועות הזבל שלך ממני.".
"לפני שאתה צועק, פרא אדם. תקשיב...".
"'פרא אדם'?!" פלט פטרו.
"אני שגיא." אמר הפאנקיסט. "מ'מהפך', מצאתי את לאה ברחוב, מנסה לשים קץ לחייה לא רחוק מאיפה שנמצאה גופתו סטאס. היא הביאה אותי לפה- ל'בית שלה', עכשיו כשאני רואה איך הבעלים מתייחסים לדיירים אני מבין למה הם מתאבדים. אתה לא יכול להתייחס אליהם ככה, לילדים האלה קשה בחיים, גם ברחו מהבית האמיתי שלהם כדי לבוא לגור תחת חסותך ואתך ככה...".
"תקשיב לי, ילד, איש, דבר, מה שלא תיהיה, אני לא באתי ואמרתי לך... 'תוריד את החישוק המכוער מהנחיר, זה זוועתי.'".
"ודאי, שלא זה לא עניינך איך אני נראה.".
"וזה גם לא עניינך מה אני עושה בדיירים שלי, או כמה כסף אני לוקח מהם, פרצוף טבעת!".
"כסף?! הם חיים ברחוב ואתה לוקח את המעט שנותר להם.".
"אילו ידידי יאנק היתה בטבעו הוא היה אומר לך עכשיו 'מה אפכת לך, זה שלך?!', אבל תראה מה עשו לו!" פטרו הצביע על יאנק שעמד בסמוך לקלרה.
"אני לבד בעולם?" שאל יאנק.
"אני יכול לטפל בחבר שלך, אבל איך אתה יכול להתייחס ככה אל אנשים, אל בני אדם? יש להם זכויות.".
"'זכויות', מה אתה מאמנסטי?".
"לידיעתך אני אכן חבר באמנסטי...".
עיניו של פטרו נפקחו לרווחה.
הוא יישר מבטו אל לאה ומשך אותה מאוזנה.
"אתה הכנסת לי אמנסטיונר לשטח?!" הוא צעק.
דמעות נוספות הצטרפו לדמעות שכבר היו על לחייה.
שגיא קמץ אגרוף ואיים:
"איך גבר מעז להכות אישה?".
פטרו הסתכל על הורידים הבולטים בזרועו של שגיא שהסגירו שרירים חזקים, הוא הבין כי אסור לו להתעסק עם הבריון.
"מוזר לשמוע הערות כאלה מפרחח." אמר פטרו ושחרר את לאה.
הוא החל להתרחק ממנה.
"אבל, מה שתגיד...." הוא אמר כאשר התקרד אל קלרה והניח את ידו על כתפה. "אין זה יאה לגבר להכות אישה... היא כולה שלך קלרה.".
פטרו נתן דחיפה קלה למושבניקית והיא הסתערה על הילדה האימואית.
היא תפסה אותה בשיערותיה ודפקה את פניה בקיר הסמוך.
"אתה מפלצת!" אמר שגיא.
"לא," השיב פטרו. "אתה המפלצת, אני הצייד.".
הפאנקיסט רתח כעת.
הוא הסתער על פטרו וניסה לתפוס אותו, אבל הרומני היה מהיר מדי.
במקום זאת אחז בחוזקה בצווארו של יאנק.
"אני אהרוג אותו!" צעק שגיא.
"אמנסטיונר, אעלק." אמר פטרו.
"תשחררי אותה!".
לאה היתה מרותקת לרצפה כאשר פניה מדממות וגופה צמוד לרצפה על ידי מגפה של קלרה.
ידיו של שגיא התהדקו על צווארו של יאנק...
"אני אהרוג אותו." חזר שגיא.
קלרה רק דרכה חזק ותר על האימואית.
"אני אהרוג אותה קודם...".
פטרו התסכל על חברו יאנק שחייו בידיו של הפאנקיסט.
ואז עיניו נדדו על האימואית שנמעכת על ידי קלרה המושבניקית.
ולבסוף אל פיס.
פטרו פעל בשנייה אחת.
הוא תפס את פיס החולצתו והצמיד אותו לקיר בכוח.
"אין לי מושג מה יקרה למי," הוא אמר "אבל מה שבטוח אני אהרוג אותו.".
כך הם עמדו שם, שלושתם, לכל אחד חיים של מישהו אחר מונחות בידו.
מגפה של קלרה דורכת חזק.
ידיו של פטרו מכות.
וידיו של שגיא חונקות את הפולני שהפך בעל כורחו לאימו...
מה יקרה לווזווז הפולני?
האם יבואו חייו לקיצם, או שמה נגזר עליו להמשיך לחיות את החייו כאימו אובדני... עד שייתאבד כמובן....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
