הרבה זמן לא עדכנתי.
יותר נכון מעולם לא עדכנתי באמת...
לרוב אני כותב על אקטואליה/פוליטיקה או צחוקים או שילוב בינהם... אבל אלה בעצם החיים, אקטואליה, צחוקים ופוליטיקה.
בסמינר שהשתתפתי בו לא מזמן, גיליתי על עצמי משהו חדש:
מאז ותמיד, תיקון, מאז שהבנתי שאין צדק בעולם, ושהוא פשוט לא הוגן, פיתחתי לעצמי תפישת עולם קפיטליסטיתף תפישה הוגנת בה כל-אחד מקבל את גמולו לפי מעשיו ולא לפי מה שהוא נזקק לו.
אבל זה בא בצורה יותר כללית מאשר כלכלית, לפני שאתם קופצים ואומרים "הוא לא מאמין בקצבאות ילדים" (אני באמת לא מאמין בקצבאות אחרי ילד שלישי, אפילו שאני ילד רביעי.).
אני מתחלחל מזה שאני תמיד רואה את אותם אנשים עושים עבודה מאומצת במסגרות כאלה ואחרות (יותר עצוב שיש פעמים שהם עושים זאת מרצונם החופשי, לפני שמישהו ביקש.) בגלל שהם חזקים ויכולים (או במקרה העצוב, להוכיח שהם יכולים), אז איך אתם רוצים שהחלשים יתחזקו כשהם תמיד יושבים בצד?
עכשיו לסיבה שבגללה פוסט זה נכתב, עקרונות.
כפי שאמרתי, על-פי מבחני בחן-את-עצמך, מסתבר שאני בן אדם עקרוני לא פחות ולא יותר מאדם שמחפש רווח.
לדוגמא: אחד העקרונות שאני מנסה להעביר לעולם, זה אנשים צריכים להיות מתוגמלים לפי מה שהם עושים.
יצא לי לשותת כאן בבלוגיה והחלטתי לעשות פינה נוספת בבלוג, פינה רצינית, שתעסוק הפעם בעקרונות שאני מאמין בהם.
ולסיום:
מה זורקים לצועני טובע?
גלגל הצלה?
לא.
את אישתו והילדים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
