nothing importent

זה כבר לא מתאר אותי בכלל, אפילו לא קרוב.

 אני לא חסרת חיים. 

אני במחסור שעות שינה מטורף מרוב דברים שיש לעשות.. בהתחלה לא היה ברור לי אם  זה לטובה או לרעה, זה לגמרי לטובה .

אני לא שותה.

כבר לא לפחות.

ואני לא בלאגניסטית.

הבנתי שאני מסודרת עד כאב. כנראה שהבאלגן מבפנים משפיע לפעמים..

הבעיה היא שעדיין לא החלטתי מה אני כן.. זה יבוא עם הזמן, אני לא דואגת. [:

דברים שהספקתי לעשות בחצי שנה שלא הייתי פה:

לעבור את הקיץ. (ולהנות מזה כמו שהרבה זמן לא נהנתי)

להיות איתו.

להיפרד.

לפרוש מאומנות.

להתחיל ללמוד פסנתר. (החלטתי שזה לא נקרא לדעת לנגן על פסנתר אז הוספתי 'להתחיל'. כשאני אדע אני אמחק גם את זה.)

לעשות עוד חור באוזן. הליקס. (אפילו לא זכרתי שעוד מאז רציתי עוד חור.. מוזר.)

להפסיק לשתות בצורה אובססיבית.

להדריך.

להוציא אותה מהשטות הזאת.

להוציא אותי מהשטות הזאת.

לחדש את הארון חורף.

לאבד את המעקב אחרי המשקל.

חוץ מזה שחורף עכשיו,

זה תמיד טוב.