המון זמן לא כתבתי פה. לא יודעת למה, סתם כי לא היה לי על מה או חשק או טעם לכתוב- כנראה.
האמתי שלא השתנה יותר מידי מהעידכון האחרון שלי (שאני אפילו לא זוכרת על מה הוא היה)..
מאז ומתמיד עייפה אותי השגרה. אני רוצה דברים חדשים, אנשים חדשים. להרגיש את ההתעלות של להיות מאושרת אחרי שלא הייתי כזאתי מזמן. אבל פשוט לא רע לי. לא טוב אבל גם לא רע.
למה שיהיה רע?
המקצועות שלי הצטמצמו לחצי, יש לי יותר זמן לצאת ובעיקר לישון.
ואיכשהו אני ממש עייפה כל יום מחדש. העבודת גמר והביוטופ גומרים עלי. כל יום שעות על גבי שעות של עבודה וזה פשוט לא נגמר!
והצבא?
דחו לי את הגיוס בחודש, כאילו פברואר זה לא מספיק מאוחר.
מה אני בכלל עושה שם.. פשוט מלחיץ. השינוי הקיצוני הזה שעומד להתרחש- עוזבים בצפר ומפה לצבא הדרך רצופה בעבודה וחיזוק הכושר הגופני הרעוע שלי.
עריכה: להאמין שעברה שנה מאז הייתי ילדה מפוחדת בלשכת גיוס? :O
מאז הייתי בעוד שני מיונים וקיבלתי עוד שניים שאליהם לא הלכתי.
למעשה היום יש לי מיונים! פאק שכחתי מזה.. כדאי שאני אלך למצוא את הזימון
יהיה פסדר נכון? 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
