רגעים בחמוץ-מתוק

ממ מזמן לא כתבתי פה, מה...

זה לא שלא היה לי מה לכתוב. דווקא כן היה. אולי דווקא בגלל שהיה יותר מידי על מה, לא כתבתי.

לאחרונה שקעתי יותר מידי בעצמי. במחשבות. רצונות לא רצונות ולא יודעת מה.

מבולבלת.

אנלא יודעת מה אני רוצה. אפילו את הפוסט העלוב הזה אנלא מצליחה לכתוב ברצף..

מצד אחד הכי קל פשוט לשים הכל בצד ולא לחשוב יותר מידי, שיקרה מה שצריך לקרות.

מצד שני חבל לי לפספס הזדמנויות או לעשות דברים שאני אצטער עליהם אחר כך.. כמו כל הפעמים שאני עושה דברים. אולי פעם אחת שלא התחרטתי על שומדברשומדבר שעשיתי.. וזה היה מזמן..

ואם כבר מדברים על מזמן... בא לי עוד פעם על מזמן. פעם הכל היה אחרת...

יאללה נמאס מהפוסט העייף הזה.

הלכתי לישון.

קיבלתי מנילה היום. איזה גדולה אני!

יופי. ממש ג'יפה.

יש אולי תפקיד אחד שאני ממש ממש רוצה. אבל לא.. חס וחלילה שהוא יהיה כלול במנילה שלי.

אז עכשיו עושים מסע הטרדות עד שיזמינו אותי למיונים אליו.

וכדאי להם שזה יקרה..

אתמול היינו ברמת הגולן, "בעקבות לוחמים". משו נחמד לאללה.

אומנם הנסיעה ארוכה והרבה לא הספקנו לעשות שם אבל בכל זאת ממש נהניתי.

בירידה הראשונה מהאוטובוס היינו במצפה אופיר. מקום יפה באמת אבל המדריכים חרא.. אבל ניחא.

אחרי מצפה אופיר שוב עלינו על האוטובוס שלקח אותנו לתל סאקי. היה מעניין לגמרי.

במקום סיפרו לנו את הסיפור של גדוד 50 (?) של הנח"ל במלחמת יום הכיפורים. פשוט וואו. זה מה שיש לי להגיד בנושא..

אחרי תל סאקי היינו בחניון דליות ואז השיא של הערב- תערוכת חילות, אמצעי לחימה ומופע סיכום.

המופע סיכום היה מדהים. עשו לנו הדגמה של תרגיל אש שכלל כמה טנקים ועוד כלי לחימה שאין לי מושג מה הוא היה...

חח כמה צרחות, עשן ואבק שהיה שם. ולחשוב שזה שומדבר לעומת מצב מלחמה..

אחרי שהלוחמים יצאו מהטנקים הם הצטרפו לקהל וכולם הקשיבו ללהקה הצבאית "להקת פיקוד מזרח" שהיו נחמדים.

ואז.. הביתה! :)

כולם היו שפוכים מעייפות, העיניים שרפו והבטן היתה מלאה בממתקים.

היה טוב.

ולסיכום- היפופוטמי P:

מומלץ בחום.