הבלוג של לורליי

אה כן, ולכל המתעניינים:

אליס: רחוק בפינלנד.

השועל: לנצח יישאר פצע מדמם. כן. עדיין.

ג'ון בול: אות מתה בספר החוקים שלי.

וחוץ מזה שהחלטתי שאני לוקחת חופש מאהבה בשנת 2004.

אם לעובדי המדינה מותר לשבות מאה יום, אז גם לי מותר.

והרי התנאים שאני מציבה בפני ממשלת האהבה המושחתת ועושקת הדלים:

-          אני דורשת שנת שבתון מכאבי לב, שברונות לב, ומשפטים בנוסח "זה לא את, זה אני", "זה לא מסתדר", "אני אוהב מישהי אחרת", "עוד לא התגברתי על האהבה הקודמת שלי", ובמיוחד "לא חשבתי שתפתחי רגשות כל כך מהר".

-          אני דורשת פיצוי הולם על שנים של עבודה מסורה בצורת בחור נורמלי, וזאת בתום שנת השבתון כאמור לעיל.

-          אני דורשת להפסיק לראות זוגות מאוהבים בכל מקום. הדבר יוצר אוירה עכורה ופוגע בכושר התפוקה שלי.

-          אני דורשת להתחיל לגבות מס מיוחד מכל זוג מאוהב שיעז להשתתף בצערי או לאחל לי בקרוב אצלי.

איך תמיד אני מצליחה לשבור לעצמי את הלב בדיוק בין סילבסטר לוולנטיינס דיי. איך.