הבלוג של לורליי

שני דברים החזירו אותי לכאן.

האחד, הודעה של היריב שמנוי הפרו שלי עומד לפקוע בתאריך 20 לאפריל.

השני, תגובה של פמה מלפני כמה ימים לאחד הפוסטים.

אני בסדר. אני בחיים. טוב לי. יחסית. עוד לא מצאתי אהבה, אבל אני כבר לא בוכה בגלל זה בלילות. מצאתי לעצמי דברים חדשים לעשות, ואני רוב הזמן עסוקה. ככה תמיד אהבתי להיות. מקיפה את עצמי בספרים ומשתדלת להירגע. זאת אני בימים אלו.

לא חושבת שאחדש את מנוי הפרו. קצת חבל שהעיצוב יילך לאיבוד, אבל אני בעצם כבר לא כל כך כאן, אז לא הגיוני לחדש. הבלוג יישאר, כזכרון, כאופציה עתידית, כחומר קריאה למי שבא לו. אולי אני אחזור, אולי לא, אני ממש לא יודעת. פשוט לא מרגישה את הצורך לכתוב כאן יותר.

תודה לכולכם על שהייתם חלק מהחיים שלי, על הדאגה, על ההתעניינות וגם על הנזיפות. אלוהים עדי שהייתי צריכה אותן לפעמים.