גברת מגונדרת יורדת ממטוס, לתוך עוד עיר זרה בארץ נפרדת.

הפעם סאן דייגו מקדמת פנייה, איזו שמש מלטפת, עור לבן פתאום מואר, ולה זה נראה נהדר.

חוף ים מושלם, בגד ים שלא מוסתר וחושף גוף ממוצע או יפה, חיות חיות מקסימות, וריגוש מופנם.

הפעם זה באמת נראה כמו חופשה, אפרורי פחות ויפה יותר, מרגש הרבה ומעציב מעט.

מופע עם מים שמושפרצים על הקהל, וריצת מרתון להרטב גם, ופתאום נדמה שהילדות לא נעלמה מכאן כלל.

החזרה הביתה מתקרבת, אך עם זאת סאן דייגו מרגשת, השמש מלטפת, ואני נ-ה-ד-ר-ת.

 (מצטערת על האיכות המזעזעת, אח שלי לא צלם דגול)

אליו-(כי אני לא מעיזה לשלוח לו את זה, מתי זה קרה שאני כבר לא יכולה להגיד לו הכל?)

חבל שאני כבר לא נראת כמו כדור ואולי גם לא מתגלגלת כמו פעם, אולי אם הייתי נראת ככה היית נותן לי הרבה יותר תשומת-

לב, היית רץ אחרי במגרש, ומפלס דרכך דרך אחרים רק בכדי לתפוס אותי כל כך חזק. היית בוכה בגללי שבוע, והיית בעננים

בגללי חודשים, כושר השליטה שלך בי היה מביא לך פרסים וגביעים מנצנצים שהיית מניח בגאון על המדף, ושהיו מזכירים לך אותי. חבל.

ומזל שאני כבר לא נראת כמו כדור, כי אני מרגישה עם עצמי כבר הרבה הרבה יותר טוב, כן זה בזכותך תודה ששאלת או שבעצם לא.

אתה מתקשר לשיחות קצרות שמשאירות לי טעם חמוץ בפה, ואתה מפגין דאגה מרחוקת, וריחוק מוזר... כאילו לא מספיק הריחוק הפיזי, וחיבה שנראת כאילו אתה רוצה רק לצאת ידי חובה, אבל אתה אוהב אותי, למרות שעכשיו הדברים לא נראים כל כך בסדר.

כששואלים עלינו-"הזוג המלכותי", אתה עונה שהכל מושלם כאן בממלכה. זוג יונים. מלך ומלכה. נסיך ונסיכה. מדהימים אנחנו.

כשישבתי היום עם האנשים שההורים שלי מכירים כל כך טוב, ואני בכלל לא... לא הרגשתי כל כך קשורה, הייתה להם תינוקת בערך בת שנתיים אני חושבת, מקסימה. בהיתי בה דקות ארוכות, כנראה שאמא שלה הבחינה... היא הציעה לי להחזיק אותה, מעט חששתי אך כמובן שנענתי בחיוב, כי אני הרי מתה על תינוקות(ומתה עליך, תינוק מגודל שכמותך), החזקתי אותה, והם התרשמו אמרו שמתאים לי להיות אמא, שאנחנו נפלאות ביחד, שאני נראת כל כך אכפתית ומסורה.

ראיתי את העתיד שלנו ביחד, עם הילדים שלנו, והחופשות שלנו, והגינה שלנו, וזה היה קסום.

רק תחזיק מעמד עוד כמה ימים, רק עוד כמה שעות, רק עוד כמה דקות, אתה תראה הכל יחזור לפעם ויותר. "אני אוהבת אותך..."

לחשתי לך אבל אמרת לי "מה?" כי לא שמעת ואולי גם לא הרגשת. אני אוהבת אוהבת אותך. יפה שלי.

תוספת: 

אני חולה ומושפעת, תתמודדו.

1. עברתי לניו יורק לכמה חודשים בגלל העבודה של אבא שלי... כרגע אני עדיין בניו-יורק. אבל באופן כללי אני גרה בתל אביב מאז שנולדתי. ואני מאוהבת בעיר הזאת לחלוטין.
2. יש לי חבר שנתיים וחודש, הוא טס בשבילי עד ניו יורק(אבל כבר חזר לישראל)
3. אני מתקלחת עם מים רותחים(כבר קיבלתי כוויות), ושניה לפני שאני יוצאת מהמקלחת אני שמה את המים הכי קרים, זו השיטה שפיתחתי בשביל לא לקפוא כשאני נאלצת לסגור את המים.
4. יש לי סדר מדוייק של דברים שאני עושה לפני השינה כבר כמה שנים.
5. מראה כפות רגליים של רוב האנשים גורם לי לרפלקס הקאה.
6. שנה שעברה במגמת תאטרון שיחקתי דמות צרפתייה שהדמות שלה ממש מינית עם משפטים הזויים, עד היום מחקים אותי וקוראים לי בשם של הדמות, זה קצת מעצבן. אבל כשאני רואה את זה, אני עדיין נקרעת מצחוק
7. כשקוראים לי "מאיה" אני נבהלת ובטוחה שממש כועסים עלי או שקרה משהו גרוע וזה מתבטא בלחץ בבטן ודפיקות לב מואצות.
8. אני צמחונית כבר הרבה שנים ואני ממש שונאת את הבדיחות הלא שנונות ואלה שמוצו לגבי זה.
9. אני מאד מאד מאד אוהבת לעשות לאנשים אחרים מסאז', לא משנה מי... אבל מעטים האנשים שאני אהנה כשהם יעשו לי מסאז', וגם אסכים לזה.
10. אני זזה המון מתוך שינה אבל תמיד אקום באותה תנוחה בה נרדמתי.
11. אני מכורה לסדרה "בטיפול" אבל עברתי לניו יורק כשהעונה השנייה התחילה, חברה שלי הקליטה לי על די.וי.די העלתה למחשב ושלחה לי.(וזו ההזדמנות לציין שיש לי חברות מדהימות ברובן.)
12. אני מאד אוהבת להתפנק. ומאד חסר לי הפינוק של כל החברים והחבר וסבתא שהיה בארץ. וגם סתם לשכב במיטה, לקרוא משהו\לראות טלוויזיה, לשתות\לאכול משהו טעים, ולא לחשוב על כלום. אבל תמיד יהיה משהו שאני לא אוכל בגללו להיות ככה הרבה זמן.  (הדבר הזה, זה בד"כ ההורים שלי)
13. אני קוטרית ברמות מטורפות. אני משעממת את עצמי מהר(בטח גם אחרים). אני מדברת המון ומהר מאד.
14. אני נושכת את התחת של החבר שלי הרבה. לפחות פעם אחת נשכתי את התחת של רוב הידידים והחברות שלי...
15. היו לי הפרעות אכילה קשות(היה גם אשפוז, ואני לא אוהבת להזכיר את זה) ועכשיו אני הכי בסדר מבחינת זה. בעיקר בזכות החבר שלי.
16. אם אני מתעוררת באמצע הלילה וזוכרת את החלום, אני אקום ואכתוב אותו ורק אז אחזור לישון. כשאקום לגמרי אפרש אותו... (הדבר ה"מיסטי" כביכול היחיד שאני מקדישה לו זמן)
17. כולם תמיד מחמיאים לי כמה פעמים בשיחה שאני יפה או רמיזות לגבי דברים שהם רוצים איתי, אני לא דוחה את זה ומודה שגם נהנת מהתשומת לב והמחמאות. ולמרות כל הפעמים שאומרים לי שאני יפה ביום(סליחה על הצניעות) אני לא חושבת ככה על עצמי...
18. אני גרועה בלכתוב רשימות כאלה ושיהיה מעניין (ויש לכם הוכחה! אז מצטערת אם מישהו קרא ובזבזתי לו זמן חיים יקר על שעמום)

עוד 27 ימים אני בת 18 (13.4). אני בהחלט אמשיך להזכיר את זה עד התאריך עצמו. אגב, אני עושה את היום הולדת בזאפה, סופי.  כיף.

נשיקות למי שמגיע לו.