Nothin' to lose but everythin' to gain

לנשום. 

לנשום באמת.

להתנתק מכל המחשבות העוטפות ברגעים פחות טובים, 

להתנתק מכל החששות העוטפים ברגעים יותר טובים,

לתת ללב להוביל, לא לפחד, להתמודד.

לנשום.

לנשום באמת.

לקחת צעד קדימה בעיניים עצומות,

לבחור דרך חדשה, לבחור מסלול שונה,

לתת רק לתחושה להוביל, להגשים.

לנשום.

לנשום באמת.

כמו ברגע הראשון ששאפנו אוויר עולם,

כמו אז, ברגעים הראשונים, לראות את הזוהר,

להרגיש ידיים גדולות עוטפות ומחבקות, להתמלא באושר.

לנשום.

לנשום. 

לנשום.

ולא כי חייב, לא כי צריך.. לתת לעצמינו שניה לעצור, להרגיש את כל הדברים אשר מובנים מאליהם.

להתרגש כל פעם מחדש, להחסיר פעימה, לנצור רגעים, להתגעגע לפעם, להתגעגע לעכשיו, לאהוב. אווח, לאהוב.

מדהים, שתמיד נראה, ששום דבר לא יכול להפתיע עוד,

אך הנה. שנה אחרי, אני במקום אחר לגמריי, מקום טוב באמת.

כלכך הרבה קרה, כלכך הרבה השתנה.. לפעמים כואב, לפעמים קשה להרפות, 

אבל רוב הזמן, טוב, כלכך טוב.

מודה להרבה אנשים על המקום הזה, ובעיקר, לעצמי, לתהליכים שאני עוברת.

מדהים כמה שהזמן עף, כמה מהר אנחנו הופכים לבוגרים, כמה מהר הילדות נראית רחוקה מאי פעם.

כמה מהר הלב מצליח להדביק את עצמו, לעמוד על שלו. לנסות לאהוב ולהצליח. 

כמה מהר אנחנו מסתגלים, כמה מהר אנחנו לומדים.

ושלא נפסיק אף פעם,

בעיקר, לאהוב.

יותר מדי / יובל דיין