כן חזרתי..

כמו בכותרת..

(ציתות מיתוך שירה החדש של

הזמרת הנפלאה: מירי מסיקה)

 אומנם לא הלכתי לשום מקום..

אבל הפוסט שנכתב כפחות משעה..

שהיה אמור ליהיות הפוסט האחרון.

נמחק ..

בדיוק שניה לפני שנישלח לאוויר העולם.

אז למה החלתתי לסגור..

(ובסוף לא סגרתי)

ולמה לא נשלח הפוסט האחרון

שנכתב בעניים רטובות...

התשובות מייד יגיעו..

החוג מתחיל לקרוס..

תלמידה שלי נפלה מהשולחן

וכמעט שברה את הראוש..

אחרת עומדת לעזוב..

והחזרה שניקבעה למחר

גרמה לי לבחילה ..

מחר!

היום שהיתי אמור ליהות איתה.

היום גדוש התוחניות..

שהתבטל..

היא לא רוצה יותר ביחד..

זה מדהים איך הכול נהרס..

אפילו הוורד...

הוורד הכי יפה שראיתי בחיי,

זה ששמרתי ותיפחתי כול כך הרבה,

כדי להביא לה אותו מחר..

אתמול בערב היה פורח ויפה..

והיום למשמע ההודעה..

נבל מעצמו.. כאילו דרכו עליוו..

פשוט לא האמנתי..

זואת שהצילה אותי ממחלת הלב השבור.

זואת שלכחה את כול חלקי

 ליבי השבור וחיברה אותם מחדש.

לוקחת אותו ובלי רחמים..

זורקת על הריצפה ודורכת עליו.

ההיתי כול כך שבור

שלא הצלחתי להרגיש דבר..

בועדי מסים את התיבה של הפוסט האחרון..

אני מקבל הודעת S.M.S

זו ההיתה היא, היא רוצה לחזור..

הסכמתי לה..

אבל עדין אני לא מצליח

 להרגש שום דבר...

אני מקווה שאני לא יצטער..

ושיהיה לנו טוב..

אוהב,

 ואוהב תמיד..

שלכם ¿ Z~I~V ¿