מהלב אל האוזןמהלב הספרותי אל אוויר העולם |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2010
 סונטה לגבירת האגם, או משהו בסגנון
שואף כמה שיותר אל הריאות והגחל קורץ בזיק אדום, כמו חבר אמת.
העשן רוקד את דרכו אל מחוץ לחלון בספירלות אפורות-לבנות,
אל השמיים הכחולים שבחוץ, פורץ אל העצים הירוקים שבחוץ.
מתפוגג מול עדת יונים חופשיות שבחרו להתיישבעל אנטנה חלודה.
העשן מסתחרר, ואיתו המוח שלי מתערפל.
בטלוויזיה - חדשות. כרגיל אין משהו טוב, צרת אחר חצי נחמה
ובנוסף תמריץ לרייטינג. על המדף ממול בקבוקים ריקים,
אוצרים בהם זכרונות על חברים יקרים ועלמות יפות.
השעון על הקיר עצר, ואיתו עצרו החיים שלי, התחושה ששום דבר לא מתקדם לשום מקום.
בניגוד מוחלט, הנשמה שלי, מפרש צחור, מפליגה אל על.
רוקדת לצליל נבלים של היכלי שמיים.
על הקירות דגלים - דגלי המולדת והגולה.
בינתיים הגחל מאפיר ונראה כמו איש זקן וחכם, מלא בעצות טובות.
בחדשות מראים גופות ודמעות. אהובתי נמצאת רחוק מהישג יד.
על מסך המחשב החברים קרובים, אבל מרגיש לבד.
כדור כחול עוטה שקר על הבינה והלב בתורו מתמלא אהבה.
אני משהו בין קוסם לשרלטן, שולף מהשרוול מיילים יפות.
בואזניים נשמעים קולות של נסיכות שלא צריכות חילוץ.
משהו בפנים מתגעגע לפנים מוכרות, הלב מפמפם דם.
הנפש מזמרת מנגינה שיכלה להיות מזמור תהילים או שיר רוק פרוע.
בדידות. כמיהה.
הרמקלוים שורקים שירים גסים על בתי כלא בארץ רחוקה.
הרגליים מבקשות לרקוד והידיים רוצות לחבק גוף חם ומקבל.
הנשמה, מפת שולחן פרוסה, בחיםושים אחר שולחן גדול דיו לאסוף אליו את חבריי.
יפיפיה מספרת לי על מדינות לוחצות, על אי צדק ועל מוות. היא משתדלת להישאר רצינית.
ואילו אני, הייתי קושר לה את רגמי השמיים למחרוזת, ולו רק תחייך אלי מן המרקע.
הגחל כבר נראה כמו לב רקוב של מפלצת מימים עברו. המוח כבד וגעגועים
עוטפים מכל עבר. השפתיים רוקדות, בוקע קול שירה מעושן.
כמה יופי יש ברחובות, ואילו אני בן ארבע קירות.
| |
|  כינוי:
טאווריש בן: 34 תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
