Dont Know,Dont Care
מה שלא הורג, מחשל!!! |
| 11/2007
story of my life-חלק ב'
לאחר שסיפרתי לכם בקצרה על עמרי ושריי, שמתי לב שהשעה כבר נהייתה ממש מאוחרת,
ואני סתם יושבת בתחנה ולא עושה כלום.
האמת, שבמחשבה שניה אני טיפה מפחדת, אין לדעת מי מסתובב עכשיו בחוץ
תמיד כשאני הולכת לבד לבית אני מנסה להרגיע את עצמי עם המוזיקה של האמפי,
ככה אני גם יותר רגועה וגם אני עושה קצת ספורט.
אבל היום יש לי הרגשה רעה, אז שבמחשבה שניה החלטתי לקחת מונית לבית,
על השניה שקמתי מהתחנה בדיוק עברה מונית,כל כך שמחתי כי כבר נהייה קר
ועוד שניה כבר הייתי הופכת לגוש קרח ענק.
עצרתי את המונית, ומולי הופיע בחור דיי צעיר, עוד לפני שדיברתי איתו בחנתי אותו מכף רגל ועד ראש
כבר כמה פעמים שמעתי על הנהגי מוניות החרמנים שמחפשים זיון בתמורה לנסיעה חינם, וכמו כולם
אמרתי לעצמי שלי זה לא יקרה, אני לא טיפשה, ואף פעם לא סמכתי על אנשים.
הנהג היה נראה דווקא בסדר, הוא שאל אותי לאן אני צריכה, אחרי שאמרתי לו שיקח אותי
לרחוב "מירה צח" 18 שאלתי אותו כמה זה עולה, הנהג בלי לחשוב פעמים אמר לי 50,
לא תיארתי לעצמי שנסיעה של רבע שעה תעלה לי 50 שקל, כמה אנשים יכולים להיות גנבים?!
אבל מכיון שאני מכירה כמה נהגי מוניות אני יכולה להבין מאיפה נובעת להם החמדנות יתר.
מישהו צריך לשלם להם את הטיפול בטחורים עקב ישיבה מופרזת לא ?
הסכמתי, במילא כבר נהייתי עייפה והדבר האחרון שחשבתי עליו זה הכסף.
כשנכנסתי למונית הנהג הסתכל עלי כאילו נפלתי מהירח, וישר התחיל עם החקירות כאילו אני הבת שלו
"מה נערה כמוך משוטטת בשעות כאלו בלילה ?"
"מזה עינינך..? [חמור]
"לא עיניני, את יודעת זאת לא שכונה מי יודע מה,לא שמעת מה הולך פה ?
"לא, וגם לא מענין אותי, הדבר האחרון שבא לי לשמוע עליו זה על שכונת הפשע והרשע של הרצליה"
"אז על מה בא לך לשמוע ?" המשיך הנהג להציק.
"על המיטה שלי שקוראת לי כבר שעתיים"
באותן שניות הנהג הבין את הרמז ושתק.
בינתיים הסתכלתי דרך החלון החוצה , תמיד אהבתי להרהר בנסיעות, להכנס למחשבות עמוקות
אפילו אם זה על סתם שטויות,ברדיו התנגן השיר של התקווה 6, גלגלצ כבר חצי שנה חורשים עליו
הוא לא משהו אבל מדבק אז יצא שבלי ששמתי לב התחלתי לזמזם והנהג לא הפסיק להסתכל עלי המום.
כשיצאתי מהמונית הלכתי לגן שליד הבית, הייתי חייבת לעשן סיגירה לפני שאני עולה לבית, אין מה לעשות
זה הרגל.
כמובן שלפני שהוצאתי את הסיגריות בחנתי טוב טוב את הסביבה לראות אם אף אחד שאני מכירה לא מסתכל.
אצלנו בשכונה, אין כזה דבר לא לדעת כלום, כל אחד חיי את החיים של האחרים,זה מן הרגל שהנשים פיתחו
הרי אין להן מה לעשות,הבעלים שלהם כמעט ולא בבית , לילדים שלהן יש מטפלת אז הדבר היחידי שהן דואגות לו
זה איך להוציא מידע אחת מהשניה.
אז אם אחת השכנות תראה אותי מעשנת אני מניחה שהשמועה תרוץ כלכך מהר, שעוד לפני שאני אספיק להגיע הביתה
כבר ההורים שלי ידעו.
כשהסתכלתי שאף אחד לא רואה אותי עישנתי לי בשקט את הסיגריה עד שמולי פתאום עמד בחור, בערך בגיל שלי לפי המראה
הוא לא אמר מילה הוא פשוט הסתכל עלי,בהתחלה לא הבנתי מה הוא רוצה ואז תיארתי לעצמי
שהוא רוצה סיגריה, אז הצעתי, אחרת הוא לא היה מפסיק לבהות בי.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
