עוד שבוע וחצי עומד להיות המבחן האחרון שלי לכיתה ז'.
אחרון!
זה כל כך... הזוי ולא מופנם.
כששואלים אותי איפה אני לומדת לוקח לי זמן לענות, כי התשובה האוטומטית והטבעית מבחינתי היא "התבור". המעבר לחטיבה היה כזה דבר עצום, זה עדיין לא התיישב בראש (ובלב) כמו שצריך וכבר הספיקה לעבור שנה... וואו.
אני מרגישה הרבה יותר בוגרת ממה שהייתי אז.
למדתי להכיר אנשים יותר טוב, ולא פחות חשוב- למדתי להכיר את עצמי יותר טוב.
כל כך מוזר לי לחשוב שהחופש הגדול מגיע, נדמה כאילו החופש הגדול הקודם רק הסתיים. אבל... אני מניחה שזה סימן טוב שהזמן עובר לי כל כך מהר, ואני מקווה ששנה הבאה תהיה פורייה לפחות כמו השנה הזאת.
אני עומדת להיות בכיתה ח'!
ו... סתם פתאום היה לי דחף להסתכל על תמונות ישנות...
זה נחמד 
(הן מלפני העידן הדיגיטלי, אז אמנם האיכות לא משהו, אבל אין כמו תמונה מוחשית על נייר צילום עם ריח של אבק עלייה בשביל ליצור תחושה נוסטלגית).
נו נו נו... הזמן באמת רץ.
נוי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
