Those who speak know nothing.And if I told you that I loved you,
you'd maybe think there's something wrong |
| 12/2008
safe zone?
ישראבלוג אמר לי שאם לא אעדכן את הבלוג בקרוב, הוא ימחק.
אז הנה אני מעדכנת, למרות שעברו שנתיים מאז הפעם האחרונה בה העברתי את מזימותיי ופנטזיותיי על פני הסגול-לבן הוירטואלי הזה.
האובססיה לאקס המיתולוגי, מן הסתם, כבר מזמן נקברה אי שם בקיבוץ בו הכרנו, בין אפר לעפר ושברי בקבוקי גולדסטאר.
לא, הוא לא מת, הוא אי שם בבת ים עם חברה שלו - שלהם אני מאחלת כל טוב ביחד. נראה לי שסופסוף הוא מצא מישהי מספיק נורמלית בשבילו, למרות שלא יצא לי להכיר אותה בכלל.
למען האמת, לא ראיתי אותו שנה ומשהו. אבל התקשרתי ביומולדת (אפילו הקדמתי ביום, ברוב טיפשותי) וקבענו שבפעם הבאה שאני במרכז אנחנו יושבים על קפה.
התבגרתי, נראה לי.
בנתיים יש לי חבר ושני זיונים מהצד. הכל מתנהל כשורה וזה לא נחשב בגידה כי - וול, הכרזנו שמערכת היחסים שלנו פתוחה.
אבל מצד שני, אחד הזיונים הוא חבר די טוב שלו, שלמען האמת הוא סקס מדהים ורק בגלל זה לא בא לי לותר עליו.
שיתבשל קצת, החבריקו הזה.
ידיד שלי שאל אותי למה אנחנו כאלה רעים אחד אל השני (ע"ע מזדיינים מהצד, מדברים לא יפה אחד לשני וכאלה), הסברתי לו שזה כל הכיף שלנו ביחד. ההתגרות האינסופית הזאת שתוביל לסשן של עינויים ועינוגים לאחר כמה ג'וינטים.
מזל שישראבלוג שלחו לי מייל, אחרת הייתי שוכחת מהבלוג הזה בכלל. אני מרגישה שבאיזשהו אופן הורדתי עכשיו כמה אבנים מהלב.
מזל שאף אחד גם לא קורא פה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
