חזרתי לאותה הנקודה בדיוק שנה עברה
נוסטלגיה מטורפת.
היומולדת שלך, אני,אתה.
הנסיעה,המילים שלך .
יומיים אחרי ,
"אל תשחקי אותה ראש קטן"
זוכר?
איך הכל היה טוב.
"לאהוב היה כ"כ טוב ביחד"
5 חודשים מלאים באהבה.
אני ואתה כמו בתוך חלום.
עד שכבר לא יכלנו ,
"למרות שהתאמצנו ,רצינו,אהבנו"
זה לא הספיק,כלום לא הספיק!
זה היה באמת אמיתי ?!
נשברנו.
אפילו לדבר היה לנו קשה,
שיחות ארוכות ושטוטיות,
העלנו זכרונות.
התפרקנו על כמה שקשה אחד לשני.
אמרנו את כל מה שהרגשנו חשבנו וציפינו,
וכלום-חוסר ברירה.
הלב-כואב.
ואיזה אירוני זה עכשיו !?
כן עכשיו שאתה עם הבנאדם הכי קרוב אליי.
לא נקלט ,הזויי מטורף.
מגעיל,במיוחד אחרי השיחה שהיתה לנו לפני .
זה היה צפויי!?
אני לא מסוגלת להתמודד עם זה יותר.
פשוט לא.
ועכשיו,
זה היה פשוט יותר
אם זה לא היה בכלל.
אל תשכח,את כל מה שהיה. בשבילי.
What hurts the most,
was being so close
And having so much to say
And watchin you walk away
Never knowing, what could have been
And not seein that lovin you
Is what i was tryin to do
שתיהיה לך יומולדת שמח והמון מזל טוב;)
שיבת יפיוף!? יומולדת שמח אוהבת 3>
-16.1.2007-16.1.2008-
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
mikmik*
