"ושוב אני נפגש עם רגע של עצבות"
"אף אחד לא יבין אותי-ואני לא אבין אף אחד, כי אף אחד לא נקלע לבעיות שלי- ואני לא של אף אחד" (אני המצאתי את זה) |
 כינוי:
בת: 32 תמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 1/2010
שעה חופשית.
שעה חופשית ביום כזה, היא כמו אדם עצוב שזרקו אליו חיוך.
החיוך האמיתי ביותר היום הייתה כשאמרו שאין מתמטיקה.
קצת לשבת קצת לנוח...
כל כך הרבה דברים טובים ולא טובים עוברים עליי בזמן האחרון.
אותו?
אותו לא הייתי מזכירה- לא כטוב ולא כרע... אני כבר לא יודעת מה הוא בשבילי, בשבילו, בשבילנו.
היו לי יומיים לא רעים האמת, עם חברות, עם שינה, עם אחותי- שעברה דירה.
לא עוד אסלות מתפרקות בשירותים, לא עוד כלבים נובחים כשנכנסים הבייתה.
אני מתה על כלבים, אבל לפעמים כבר נמאס מנביחות כשמתפוצץ הראש...
תחסר לי השמחה, והרגל להרים בשיבל להפסיק את הקפיצות..
יחסר לי הפרצוף שזז הצידה כשמשהו לא מובן לכלבלב.
הכי תחסר לי אחותי.
יחסרו לי ערבי שישי שישבנו לאכול וצחקנו עד כדי בכי..
וכרגע מה שנשאר לי זה בית, עם שלושה אנשים, בית גדול.
אני אחי ואמא.
לא יודעת מה עובר עליי... בזמן האחרון מה שבא לי בטוב זה לזלזל באמא,
ואני לאמבינה איך היא יכולה לקום בבוקר יום למחרת אחרי שהיא כועסת עליי ואני הולכת לישון בוכה, כאילו כלום לא קרה.
כנראה זה מה שאמהות עושות. לוקחות הכל ללב ומתעלמות, בדיעבד.
וכל מה שאני רוצה זה לדבר איתו, היחידי שאולי עכשיו אני יכולה לסמוך שלא ילך לספר לכולם...
אבל כשאני צריכה אותו- הוא לא יענה..
הוא כנראה לא שווה את הלב שלי בכלל.
אוף.
אני סתם מתמוטטת..
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
