"ושוב אני נפגש עם רגע של עצבות" "אף אחד לא יבין אותי-ואני לא אבין אף אחד, כי אף אחד לא נקלע לבעיות שלי- ואני לא של אף אחד" (אני המצאתי את זה) |
כינוי:
בת: 32 תמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
פברואר 2010
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 2/2010
מפחדת. מכירים את זה שאתם הולכים לישון לילה לפני רופא, וחולמים על משהו הכי מפחיד שיכול לקרות אצל הרופא? ואז מגיעים אל הרופא והוא מתבדח איתכם על זה? ומה שאתם חושבים זה -אל תשחזר לי את החלום, תודה. אז זה בדיוק מה שקרה לי... חלמתי בלילה שצריך לכרות לי את הרגל, והרופא החליט שזה יהיה נורא מצחיק להגיד לי שאולי יהיה צריך לכרות לי את הרגל [כמובן שבצחוק, והוא לא רואה בכך סיבה, אבל היי!!] אז לרגע נחרדתי, קשה להתבדח כשכואב, במיוחד לא אחרי לילה כזה. אז מה הלאה? אחרי 3-4 ביקורים אצל הרופא, שעשה בערך אותו הדבר, נשלחתי למיפוי עצמות. איזה זריקה מעצבנת שאחריה צריך לחכות 3-4 שעות ואז עושים איזה צילום. מה עשיתי רע לעזאזל מהה ? למה זריקה :(
אני מקווה לפחות שימצאו לי שיש לי שם משהו. נמאס לי לחזור בלא מודע. אני מעדיפה שיהיה משהו מאשר שיחשבו שאני כבר ממציאה את הכאב, והיי, אני לא, לא נהנת לא לעשות כלום בשיעורי ספורט, אני גם לא נהנת מזה שאני צריכה לבלות אצל הרופא, והדבר האחרון שהייתי רוצה עכשיו לעשות בכיף זה זריקה. זריקה. זריקה!! אני לא בנויה לזריקות, לפחות גיליתי שהזריקה לא ישירות ברגל, אבל לא יותר טוב לי לדעת שהיא בווריד. עד שאני לא צריכה לעשות חיסונים קיביניאמא!
אוף.
| |
|