"ושוב אני נפגש עם רגע של עצבות" "אף אחד לא יבין אותי-ואני לא אבין אף אחד, כי אף אחד לא נקלע לבעיות שלי- ואני לא של אף אחד" (אני המצאתי את זה) |
כינוי:
בת: 32 תמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אפריל 2010
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 4/2010
החיים הם הכל עליות וירידות, החיים הם הכל עליות וירידות,אם לא קשה ולא קל אבל פשוט לא הולך, סימן שהגלגל מפונצ'ר.
מדהים כמה דבר אחד קטן ניפץ כל כך הרבה דברים גדולים. המחשבות, האהבות, ההצלחות, הכשלונות, התנפצו. כנראה שלא מגיע לי הטוב, כנראה שבאמת מגיע לי הרע. אולי באמת עדיף לפרוש, אבל אין מה לעשות אני בחיים לא אעשה את זה... גם אם לא הייתה ברירה. אני תמיד אהיה פה בשבילי ובשבילה, אבל היא לא פה תמיד בשבילי, מה עושים עם זה? למה היא יכולה להיות כל כך מטומטמת בשביל לפגוע בכל מה שעשינו עד עכשיו רק בשביל לא לתת לי את האפשרות הזאתי, להרגיש קצת יותר 'על רמה'. אני יודעת שזה לא אשמתה, אבל זה היא, וזה תמיד מרגיש כאילו היא עושה את זה בכוונה... גם כן, גוש אפור גדול של טמטום, אבל כמה אהבה כמה. החיוך שלה, שאף אחד אחר לא מצליח לראות. האוזניים האלה, שמביעות כל כך הרבה דברים, שלא כולם רואים.. הלשון הזאתי שהיא תופסת עם השיניים, כמה שובבות וכמה טיפשות על אותו השולחן, אבל למה, למה זה ככה? הגעתי להחלטה לקחת קצת חופש, להחזיר את עצמי לרצון ההוא של פעם... להפסיק לרכב בשביל זה שאני צריכה אלא כי אני רוצה, כי אני ממש רוצה, כמו שהיה לפני חודשיים... כמו שהיה לפני חצי שנה. לא סיפרתי את זה להרבה אנשים, כי זה לא כל כך מובן מאליו והאמת שלא כל כך מבינים.. גם אני לא כל כך מבינה למה אני עושה את זה, למרות שהחלטתי החלטה ואני אדבוק בה... באותה צורה אני יכולה לדבוק בהחלטה של ההפך... אני מכירה את עצמי, שבוע שבועיים עם פחות רכיבות והשגעון לרכב עולה. נקווה שלפחות הרכיבות המעטות שיהיו יגרמו לי באמת לרצות להמשיך את שאר הרכיבות אח"כ.
מקווה שיהיה טוב, ושלא יהיו תגובות לא רצויות, ושאלו שיודעים במה מדובר, שלא יפרסמו את זה לשום מקום, ובטח שלא יראו את זה לאף אחד.
| |
|