"ושוב אני נפגש עם רגע של עצבות"
"אף אחד לא יבין אותי-ואני לא אבין אף אחד, כי אף אחד לא נקלע לבעיות שלי- ואני לא של אף אחד" (אני המצאתי את זה) |
 כינוי:
בת: 32 תמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 4/2010
אוף.
היום, אחרי כמעט שנה, אני הולכת ש-ו-ב לפגוש את אבא.
שוב נגד רצוני החופשי, אבל אין מה לעשות, רציתי להשתמש בזה למשהו אבל עכשיו אי אפשר, ואין לי אפשרות.. במה זה עוזר לי אין לי מושג.
רגשות מעורבים מכאן ועד אילת חזרה למטולה ושוב לתל אביב.
פחד אימים, כי עכשיו אני לבד. אין אחים שיצילו אותי כשאין לי מה לומר.
ואין לי מה לומר.
זה לא שאין לי, אבל פשוט אני לא רוצה.
כי זה לא משהו שאפשר לומר במילים.
אפשר לבטא את זה במכות. אני לא בטוחה שזה מה שצריך.
כל כך לא רוצה לראות אותו שוב... כל כך התאים לי כשהוא בחו"ל ורחוק.
כל כך התאים לי שהוא שם ואני פה, השיחות בטלפון לא היו רעות, דיברנו קצת, אבל הרבה.
פשוט היה לי נוח לדעת שאני לא אצטרך לשבת איתו בקרוב.
והנה הבקרוב כן הגיע.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
