אחד מהם. זה כאב ראש.
השני- שקשור לכאב ראש- הנזלת.
והשלישי- עיניים.
זה מוזר, כי אני מתה על עיניים ואולי לא יבינו אותי ברגע הראשון אבל הכוונה היא דמעות.
יש לי בעיה עם דמעות כשהן לא מבכי. פשוט בעיה.
אבל האחרון שבאמת הכי מפריע לי ? אנשים שאומרים דברים בלי לחשוב שנייה איך הם נשמעים- ואפילו לא חושבים על לתקן את עצמם כמו שצריך.
*הסיכויים שאת קוראת פה קלושים, אבל תהני ממה שאני הולכת לכתוב אם כן*
להגיד לי שאני לא יכולה להגיד לאנשים מה לעשות אם אני בוחרת לשבת במקום כלשהו, הוא נכון.
אבל להגיד את זה בצורה כזאת שאומרת 'אני רוצה את הרעש הזה ובעיה שלך שאת לא מרגישה טוב ולא נכבד את זה' זה מה שמעצבן אותי.
לפני שנייה אמרתי לך מתפוצץ לי הראש, כל דבר שזז לי מול הפנים במהירות גורם לעיניים שלי לדמוע, מסקנה- כואב לי הראש. וכשהעיניים דומעות הנזלת משתלטת.
עד שהצלחתי להשאיר אותה באף [כן, סליחה על התיאורים?] ואת הדמעות בעיניים ורק הכאב ראש היה. אז הכל ביחד...
בחרתי לשבת שם, כי כשישבתי שם, היינו 3 בנות. נכון אפשרי שיבואו עוד, אבל ברגע שאני הולכת לשבת במקום מסויים כי 'כואב לי הראש ואני לא מסוגלת לעמוד במקום עם רעש' זה אומר שאני מתרחקת. אם באת והתחלת לעשות רעש ואמרתי לך שתפסיקי- ועוד בצורה יפה ולא הפסקת. אז ציפית שאני לא ארים את הקול ואתחנן?
אז כן, זה מה שאני עושה בבית. ובכלל לא תכננתי לצאת שלוש שעות לפני הזמן. רק שעה [אבל זה באישור מוצדק. אז לא ממש אכפת לי].
אבל לשבת עכשיו שעתיים היסטוריה עם המורה הזאת שהקול שלה גם כשאין לי כאב ראש עושה לי כאב ראש- זה לא נראה לי הגיוני...
יש דברים שצריך לחשוב לפני שאומרים- לחשוב טוב טוב. כי באותה השנייה שקמתי והלכתי, הדמעות הציפו אותי עוד יותר.
אני מכבדת אותך אני שומרת סודות שלך. אבל לכבד אותי ולבקש? פעם אחת ב6 שנים שאני איתך בבית הספר את לא יכולה לעשות לי את הטובה הזאת ולהיות חברה? אבל כשהיא מבקשת ממך ואת רואה שהיא סותמת את האוזניים את תשתיקי טוב מאוד את כולם, או תלכי איתה הצידה. נכון?
ככה משאירים חברה לבד- ככה מאבדים חברה ונשארים לבד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
