"ושוב אני נפגש עם רגע של עצבות"

שמיים שחורים מתנוססים על פני הצפון.

כרמל נשרף, אנשים נשרפים, בעלי חיים נשרפים.

לקח לי מעל ל12 שעות להפנים מה קורה.

נפל האסימון ברגע ששמעתי 'לא ידוע מה יעלה בגורלם של בעלי החיים'.

נתקפתי עצב, שוב. שוב. שוב.

תמיד תהיתי, אם כולם מאמינים- במי מאמינים?

האם הוא עומד שם מעלינו ופשוט צוחק?

אני לא מאמינה באלוהים- זה ידוע לכל מי שמכיר אותי,

משנה לשנה אני רק מצדיקה את עצמי.

איפה זה ייגמר?

י.ז.ב של כל ההרוגים.

ושיהיה בהצלחה בכיבוי.