טוב. אז בתור ילדה בת 17, לא תכננתי שיום אחד אני אקום בבוקר, אלך לרופא והוא יגיד לי 'אה כן את תצטרכי גשר, אבל, את יודעת זה יהיה כרוך גם בניתוחון קטן להוציא לך את השן שכלואה, וכן ייקח לזה יותר משנה וחצי כנראה כי יש לך שן שלא מסודרת בשורה'.
אז קיללתי לי לתומי, אני כבר בת 17, רבים אחרים התחילו בגילי, חלקם מאוחר יותר ויש עוד רבים אחרים שהתחילו בגיל 12 [או לפני?]
אני כמובן, לפני שלוש שנים כבר ידעתי שאני אצטרך גשר, אבל אמרו לי לחכות כי עוד לא נפלו לי כל השיניים.
כשהחלפתי רופאת שיניים היא ישר תפקדה- וגילתה שהשיניים גם לא יפלו מכל מיני סיבות שונות.
אז היום החלה מלאכת הכאבים הנוראה [סתם האמת לא באמת כואב לי עכשיו... קצת.]
ואני אעבור את הגשר הזה ביחד עם הבלוג [ואולי העולם יזוז יותר מהר אבל בלי להעביר חודשים, ולפני יום הולדת 6 של הבלוג [עוד שנה] אני כבר אהיה חסרת גשר.
מה שבאמת מצחיק אותי זה שלפני ששמו לי, הרגשתי שלמה עם זה, אמרתי שלא משנה מה אני אחייך ומחר בטיול השנתי אני אתנהג כמו אדם רגיל לכל דבר. [כי תאכלס, זה מה שאני.]
אבל, זה כל כך לא פרופרציונאלי לשיניים שלי. והיא גם עשתה לי הגבהה מאחורה כדי שאני לא אפגע בשם ובפה, אז גם לא נוח לי לסגור את הפה. [ועל כך נקלל.] ככה שאני רוצה להשתגע. אבל אני מאמינה שבאיזה שהוא שלב השיגעון יחלוף לו (: ומקווה שכמה שיותר מהר כי עוד חודש חתונה של אוחתי!
אז בינתיים אין לי כוח ללכת לבית ספר. יש לי עכשיו בעיקרון אמורות להיות שעתיים היסטוריה שעתיים חופשיות כי אין אנגלית שעה אזרחות ושעה ספורט.
אני שוקלת ללכת לשעתיים האחרונות... עדיף לקבל תגובות מאנשים בכיתה יום לפני הטיול ולא ביום הטיול [מלבד זה שאמא תכעס אם אני לא אלך...]
אז כרגע אני פה בבית על המחשב ואני אחזור לי לבית ספר ב.... [שיעור שמיני מתחיל ב2, שיעור שביעי ב1 ורבע. אז... אז! ]
בינתיים אני נושכת לעצמי את הלשון \=
שיהיה המשך יום נפלא לכולם [והמשך הסתגלות לי.]
נטע
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
