"ושוב אני נפגש עם רגע של עצבות"

מי ידע שדווקא אלייך אשים את ליבי... דווקא אותך ארצה בסופו של דבר...

הלוואי והיית קורא פה, מקל לי על החיים.. לעשות את ההחלטה הזאת ולספר לך את זה.

לראשונה אני לא מפחדת לאבד את אותו אחד..

אולי כי הפעם זה שונה, קצת יותר מיוחד..

אולי כי הפעם אני סוףסוף מרגישה שיש בזה משהו אמיתי, שכשמישהו מתחיל איתי ברחוב אני ישר חושבת עלייך, ומה אני עושה, ואני אדפוק לעצמי את האפשרות איתך.. בכל זאת אתה לא מראה לי רצון כלשהו... לא נפגשנו מאז אותה הפעם, פחדתי גם שלא נדבר ולא ניפגש יותר..

את זה עברנו, נוכל לעבור הכל, אולי בגלל זה אני לא מפחדת לאבד אותך..

תמיד שאלתי אותך אם אתה רוצה אותי, שאלתי סתם... ועכשיו כשאני רוצה אותך, לא יהיה לי אומץ לשאול אותך.

אספתי את כל האומץ בעולם לדבר איתך על זה.

תפנה לי קצת זמן!!