"ושוב אני נפגש עם רגע של עצבות"
"אף אחד לא יבין אותי-ואני לא אבין אף אחד, כי אף אחד לא נקלע לבעיות שלי- ואני לא של אף אחד" (אני המצאתי את זה) |
 כינוי:
בת: 32 תמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 11/2009
בסופו של דבר... תמיד הבכי יוצא
הפוסט הזה כתוב בשביל כל אלה שגורמים לדבר שנקרא בכי להיפלט מהעיניים שלי.
לכל אלה שחושבים שהם מלכים של העולם הזה וכולם עבדים שלהם.
לכל אלה שחושבים, שזה שאני קטנה מהם בכמה שנים, ואוהבת לעזור- סימן שאני איזה שפחה שלהם שאפילו תודה לא צריך לומר.
לכל אלה שחושבים, שלבוא בטענות כשעושים לך טובה- זה משהו שאפשר לעשות.
לכל אלה שבסופו של דבר לא באמת חושבים.
אין מה לעשות, בכל מקום יש עליות וירידות. אבל מה עושים כשהפונקציה רק יורדת בסופו של דבר.... פונקציה זה דבר שלא נגמר.
איפה יהיה את זה שיגיד די.
אני קטנה מדי בשביל להבין הכל. העולם הזה גדול מדי, ובמקום ללמד אותי מכניסים אותי לתוך הפח של הגדולים.
גם לי מותר להישאר אותה ילדה, למה לי לבכות כל הזמן? למה זה מה שאתם עושים וגורמים לי...
וקשה לי לשים זין, אין לי תמיד אחד כזה בכיס.
| |
קוסם
להסתכל על המטוטלת,
ימין, שמאל, ימין.
לפי מילותיו אני מתעייפת,
נהיית כבדה.
העיניים כבדות-נעצמות,
הגוף והראש נרגעים.
בסימן שלו להרדם.
לעצום חזק את העיניים.
ובשנייה- להעלם.
| |
וואו. 4
הבלוג החמדמד חוגג 4 החודש.
אני יודעת שהתחלתי אותו ברגל שמאל, אבל אני לא אסיים אותו.
אני חושבת שבבלוג הזה לא כתוב רבע ממה שעבר עליי ב4 שנים האלה.
אבל כן עבר המון, אני מניחה.
ועכשיו אני כותבת אחרי שבקושי כתבתי בחודשיים שלושה האחרונים.
אבל אין מה לעשות, בחיים יש עליות ויש ירידות
מזל טוב!
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
