"ושוב אני נפגש עם רגע של עצבות"

שניים... אחד זה טיי, שזה מרגיש כאילו הוא שר את זה לי, ובעצם הכל מעורבב, ואחת זו היא, ולא זו שאבדה- כי זו שאבדה נמצאה.
אני כבר לא מתגעגעת כל כך. כי ראיתי אותה, ואני יודעת שהיא קיימת והיא בסדר [כמה שבסדר יכול להיקרא, בכל זאת], אבל היא כן בלב, וכן בא לי לפעמים לדבר איתה, או לצרוח עלייה, או סתם להוריד לה איזה כאפה, לא שזה יעורר אותה אבל לפחות זו תהיה הכאפה האמיתית שאני אתן אי פעם. אבל למה לי להרביץ אני ילדה טובה- לא?
אז נוותר על זה, ונוותר על לחזור לדבר איתה, ונוותר על הכל, עברנו הלאה אני חושבת.
ואני לא עצובה עכשיו, השיר הזה שמעתי אותו בבוקר, והוא שיר שאני רוצה לשמור לעצמי כל הזמן. כי הוא שיר מתוק, והמילים שלו ממש מתאימות. ואני אוהבת אותו.
ואני מתגעגעת לטיי.
מתגעגעת.
מאוד.