"ושוב אני נפגש עם רגע של עצבות"

חח, אתמול עשינו מסלול של 6 (היא לא יכלה להוסיף לי עוד אחד מסכן שאני אסיים את הזה של ה"מה אני רוצה לעשות" למרות שהיא אמרה שאנחנו נעשה שיעור הבא יותר ארוך..)

עליתי כהרגלי ב-17:10, התחלתי 10 דק' הליכה, 10 דק' טרוט ואז התחלתי קאנטר בדיוק שהתחיל השיעור,

אז המדריכה שלי אמרה לי להתחיל לעלות מוקדם יותר כדי שבתחילת השיעור נתחיל לעבוד ישר בלי לבזבז את הקאנטר.

אז התחלנו לעבוד במעגלים, הוא עבד בהתחלה ממש ממש חזק ומבולגן, אבל לאט לאט הוא התאסף והלך אל המתג,

הוא עבד כמו בייבי קטן, רק כאבה לי הרגל מרוב דרבון...

בסופו של דבר הוא נכנס לקצב יותר טוב אז עברנו לטרוט, והוא היה מדהים!

אחרי זה עשינו קאנטר במעגל יחסית קטן, והוא עבד מעוגל ומכופף כמו טאטלה, גם בקצב מעולה!!

אז המדריכה שלי אמרה לי להיכנס לאיקס וזה היה ככה:

"כן קצב מעולה! מעולה! תמשיכי ככה, כאילו זה סתם בדרך, סתם דבר דבילי בדרך שהוא צריך להרים את עצמו קצת, נו סתם סתם"

וככה היה, הוא קפץ מהמקום הנכון, הוא קפץ מתוקי, אני הייתי מוכנה אני נתתי יד, והוא היה בייבי,

אז אחרי הקפיצה זה היה:" ראית?! ככה! כאילו זה סתם היה בדרך, שום דבר לא קשור"

עשיתי עוד כמה פעמים מתוך המעגל ואז היא אמרה לי להיכנס לקו שבור (כלומר, מכשול ואז פנימה קטנה כזאת של יותר מ-90מעלות לעוד מכשול)*אני אצבע לכם את השמות והכל ולמה כל מכשול הפך וזה**האיקס הראשון כמו הצבע שלו*

הקו השבור הזה היה בנוי מאיקס  ומאפרייט  , אחרי כמה פעמים לאיקס ולקו השבור,

המדריכה שלי הגביהה את האיקס   עשינו את הקו שבור ואז פנייה שמאלה ואז חצי מעגל לאיקס, ואז ימינה לאפרייט...

אחרי הימינה לאפרייט זה היה עוד אפרייט שהיה מהתחלה גבוה (85)

אז זה מה שהשתנה :

- האיקס  גבה

-הקו השבור גבה (גם האיקס וגם האפרייט)

- הלאיקס הפך להיות אפרייט=> שהפך להיות אפרייט בעל שלוש קורות (אחת מתחת לשנייה מעין חומה) והוא סירב לי פעם אחת.

ובכך נגמר סיפורינו להיום, יש תמונה אחת יפה, והיא עוד תופיע אי פעם.

ביי

וזהו P:

אז אומנם לא ב-22.5 אבל עדיין,

להכניס קצת צבע בחיים

אז נעשה את זה בשלבים

-דברים טובים שהיו לי היום

-דברים טובים שהיו לי השבוע

-דברים טובים שהיו לי החודש

דברים טובים שהיו לי היום:

-הייתי בחווה

-דיברתי עם *** על *****

זהו ><

דברים טובים שהיו לי השבוע:

-קפצנו 80

-קפצנו 85

-קפצנו 90

-עשינו מסלול קטן של 80-85

-היו לי שני שיעורים

-חופש

-אחותי צילמה אותי בשיעור

-הלך לי מעולה

-הסוסון היה מתוק בשיעור בשני

-הכנתי שיעורים בכל המקצועות (כמעט)

דברים טובים שקרו לי החודש:

-התחלתי לרכב עליו

-צילמתי מליונים

-הייתי במפגש כלבים

-קיבלתי יחסית טוב בעבודה בתנ"ך

-התחלנו לקפוץ איתו כבר בשיעור השני.

וזוהו, לא זכור לי.

נטע

וזה למה?

כי רכבתי לי, עד שמצאתי ראשייה מתאימה כי... לא משנה

והוא היה מעצבן, שוב הלך כמו טאטאלה לאט לאט,

וכשהפעתי לו שוט אז הוא החליט שהוא מתנגד ועלה 90 מעלות על הכתף שלי,

ואז הרגליים שלי עפו או וואט אוור והייתי ממש קרובה ליפול,

סבבה נוותר,

אחרי שהוא הוא לא הסכים לעבור לקאנטר ימין,

עלה לי על העצבים,

ונורא הייתי עסוקה בלחשוב על זה שאני מתה מתה מתה להתחרות עונה הבאה,

כל כך רוצה... נראה לי אני הולכת לשאול את המדריכה שלי בחופש אם היא חושבת שתהיה אפשרות.

אם היא תשאל למה, אז אני אומר לה שזה חלום שלי, לפחות תחרות אחת...

אם היא לא תשאל ותגיד שיש מצב רק אם הבעלים יסכים, אני אהיה מאושרת,

כי לא נראה לי שתהיה לו בעיה, ואם הוא רוצה שאני אשלם על כל מיני דברים,

סבבה. אני חוסכת.

ומה הכיפי?

בקאנטר שמאל הוא הלך מצויין,

הוא כבר הפסיק להתנער עם הראש (לשני הכיוונים),

הוא עשה לי מעגלים מדוייקים (פחות או יותר נו, בכל זאת רכבתי במגרש הגדול),

היה מעולה בקאנטר שמאל,

כשהיה לו נוח הוא התעגל.

ובכלל, היה פצצה לשמאל.

אני עוד עצבנית וקצת מבואסת.

אמן ויגידו לי כן.

יאללה,

נתעופף,

מחר אני מעדיפה להישאר בבית, אולי אפילו לסדר קצת את החדר.

אז מה בא לי שבוע הבא :

*לקפוץ

*שהוא יעבור לימין טוב

*למצוא ת'ראשייה-נמצא

*לרכב טוב

*להכין שיעורים

*שיודיעו שהשנה נגמרת כרגיל

וזהו.

נטע