בזמן האחרון הצלחתי לעשות המון דברים.
להצטער על כך שלא השקעתי בלימודים, להצטער על כך שלא השקעתי לצבא, להצטער על כך שצעקתי על אמא, להצטער על כך שנולדתי, להצטער על כך שלא חינכו אותי נכון בצורת אכילה, להצטער על כך שלא חינכו אותי ביד נוקשה יותר לגבי החדר, להצטער על כך שהחברים הכי טובים שלי הרסו לי ת'תמימות בגיל כל כך צעיר, להצטער על כך שאני לא בת יחידה, להצטער על כך שאין לי אחים קטנים, להצטער על כך שלא התחלתי לעבוד בגיל צעיר יותר, להצטער על כך שאין לי אומץ, להצטער על כך שהפחד הכי גדול שלי זה שאני אפחד, להצטער על כך שאני חברה של אנשים מסויימים, להצטער על כך שהתמכרתי לאתר מסויים, להצטער על כך שהפסקתי להסתגר בעצמי, להצטער כל כך שאני מצטערת על זה שהפסקתי להסתגר בעצמי, להצטער על כך שלא ניתקתי את עצמי קצת מעולם הפייסבוק כמו שרציתי,להצטער על כך שאני אעשה כל מיני דברים ולא עמדתי בהם, להצטער על כך שאני לא יודעת לאן אני הולכת לצבא.
ואז המשכתי.
הצטערתי על כך שבכיתי כל כך הרבה על הלימודים, הצטערתי על כך שבזבזתי זמן בלישון במקום לצאת החוצה, הצטערתי על כך שלא מצאתי עוד חברים מהסביבה, הצטערתי על כך שבכיתי על הצבא, הצטערתי על כך שרבתי עם חברה טובה בגלל שהרגשתי לא טוב, הצטערתי על כך שברחתי מעצמי, הצטערתי מכך שעשיתי כמה פניות לא נכונות בחיים, הצטערתי שבאותו היום של התאונה עשיתי את התאונה, הצטערתי על כך שאני לא בן אדם אחר.
אבל אז גיליתי.
שזה שלא השקעתי בלימודים לא אומר שאני לא טובה, רק אומר שאני אצטרך אולי לעבוד קצת יותר בעתיד.
שזה שלא השקעתי לצבא לא אומר שאני הולכת להיות מנקת שירותים, ובכל זאת יש לי נתונים טובים, אז מה אם לא מקבלים תמיד את מה שרוצים.
שזה שצעקתי על אמא היה כי היא עצבנה אותי, ואני אישה, ויש לי הורמונים- וביקשתי סליחה.
שזה שנולדתי זו לא בעיה שלי ובמקום להצטער על זה אני יכולה לנצל את זה לטובתי.
שזה שלא חינכון אותי נכון בצורת אכילה לא אומר שאני לא יכולה לחנך את עצמי עכשיו [לא שאני עושה את זה, אבל היי- אני שלמה עם עצמי.]
שזה שאני לא בת יחידה- לא אומר שזה משהו רע, הרי מי גידל אותי ותמך בי כשהייתי בכסאח עם אמא? ולתקופות רבות גם עם אבא.
שזה שאין לי אחים קטנים זה רק טוב- מה אם היו תוקעים אותי לבייביסיטרים דלי תקציב?
שזה שהחדר שלי לא מסודר זו בחירה שלי בכל מקרה, אין מה לעשות.
שזה שחברים שלי הרסו לי ת'תמימות בגיל כל כך צעיר, אבל מעולם זה לא פגע בי- רק הצחיק.
שזה שאין לי אומץ לא אומר שאני לא אמיצה, רק אומר שאני קצת פחדנית יותר.
שזה הגיוני לפחד מהפחד, אבל צריך להתמודד איתו.
שזה שאני חברה שלהם לא אומר שאני צריכה להיפגע מהם, אני יכולה לנתק קשר, והסיבה שאני לא עושה את זה זה בכל זאת אינטרסים אישיים.
שזה שהתמכרתי לאתר הזה זה בחירה שלי, והסיכויים שאני אכנס לשם בזמן הקרוב קטנים יותר, כי עוד מעט חו"ל ואז צבא.
שזה שאני לא מסתגרת בעצמי נתן לי אפשרות להוציא את עצמי קצת החוצה.
כנ"ל.
שזה שלא ניתקתי את עצמי מעולם הפייסבוק זה כי הרבה אחרים לא מנותקים, אז קשה ליצור קשר.
בקיצור, כל כך הרבה דברים.
למדתי על עצמי בכמה שבועות האחרונים.
נפגעתי מגברים על ימין ועל שמאל, במיוחד על ימין. הצלחתי לבכות מזה שאני מתגייסת, לבכות בגיוס של חברה שלי, ולבכות על זה שאני עוד לא התגייסתי. כלומר- השלמתי עם הגיוס ובא לי כבר להתגייס, נווווו.
בסופו של דבר כשרבתי עם חברה שלי כאב לי כל כך, אבל משהו בי לא מצליח לקום ולהשלים איתה, כנראה נוח לי קצת מהמרחק. עוד נתקן את הטעות הזאת, שאיכשהו אני לא מרגישה שבאמת עשיתי.
כל כך שמחה שהיה לי מה לכתוב סוףסוף.
גלעד שליט היקר, רק שתדע, זה שאני לא לוחצת על לייק ומעתיקה סטטוסים לפייסבוק, זה לא אומר שאני לא רוצה שתחזור, זה רק אומר שאני לא מרגישה שמישהו יעשה משהו. היי, זה שנקום עכשיו 7,000,000 איש ונרצה שתחזור [מה שלא יקרה, כי יש מספיק מתנגדים לכך, כאלה שמודעים למה שיקרה אחרי, שגם זה מציק לי קצת- אבל פחות חשוב לי מה יקרה אחרי, חשוב לי שתחזור...] יקרה משהו, ברור, נרגיש מאוחדים. אבל יושב לו איזה גברבר שמן אחד קורא לעצמו 'ראש ממשלה' ויכול להיות שכל מה שהוא עושה זה נהנה מהכסף שהוא מקבל. חי על חשבון המדינה, כמו הדתיים, וכל אלו... רק שהוא גם אמור לעשות משהו, עד כה אני לא רואה משהו זז.
וגלעד, תדע, אוהבים אותך פה... גם אם לא באמת מכירים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
