לפני שנתיים וחצי [וחודש], בינואר 2009 אם מילים אינן מטעות, דרכתי לראשונה בחיי בחווה הזאת. פגשתי שוב את אותו המדריך שעמד להדריך אותי, פגשתי את הסוסים, את המקום, את החברה... טוב, קצת פחות את החברה כי הייתי עדיין אותה ילדה ביישנית ו-למה שאני אצטרך לדבר עם אנשים שאני לא מכירה כשאני באה למקום חדש וזר?
לפני שנתיים וחצי, בפברואר 2009, שוב פעם- אם אני לא טועה, נכנסתי בפעם השלישית לחווה [הפעם השנייה הייתה באותו שבוע, שאמא רצתה לקפוץ לראות את המקום בעצמה, באותו זמן היא לא חשבה שהתקופה הזאת תמשך כל כך הרבה זמן- ובשלב מסויים היא תצטרך לקחת אותי גם יחסית הרבה, וזו לא נסיעה קצרה כל כך...] דיברתי עם המדריך שלי והוא נתן לי איזו סוסה חמודה, עדינה ויחסית קטנה... אחרי שאתה רגיל לרכב על סוסים מפגרים וחסרי חוש כיוון, לעלות על משהו עדין וחמוד- קצת מוזר.
באותו היום הכרתי את החברה הראשונה הטובה בחווה. באותו היום הכרתי חברה שנשארה חברה עד היום, למרות שהיו תקופות שבקושי דיברנו כי היא בקושי רכבה- אבל בכל התקופות שנשארנו בקשר, היה לי אותה ולה היה אותי.
באותו השבוע שאני הגעתי לרכב, גם הגיעה סוסה חדשה לחווה, שלדברי אותה החברה היא 'שחורה ולבנה', דמיינתי אותה כל כך מכוערת...
אך כשבאתי שבוע אחרי זה לחווה וראיתי אותה גיליתי שהיא לא אותה סוסה מכוערת מהדמיון, אלא סייחה מטורפת ומדהימה, עם מבנה קצת מעוות, ראש ענק ולב שלא מחסיר אף אחד... במיוחד לא את מי שהוא שונא..
[25.2.09- " הקרקע הייתה מצויינת, הסוסה הייתה מצויינת, אני יכולה להחמיא לעצמי שגם אני הייתי לא רעה.
וכמה שהיה שינוי מההתחלה לסוף זה פשוט מדהים."]
לפני שנתיים וארבעה חודשים, באפריל 2009, עליתי לראשונה על הסוסונת הזאת. המדריך שלי שאמר בפעם הראשונה [כן ההיא מינואר 09'] שהוא לא רוצה לתת לי סוס צעיר כי הוא רוצה שאני אהיה מנוסה עם סוסים בוגרים, תירץ את זה ב'היא בכלל לא מתנהגת כמו סוסה צעירה... יש לה לב ענק והיא עושה הכל כמו גדולה.' אחחח כמה שהוא צדק, אבל הוא לא ידע כמה צעירה הסוסה הבוגרת הזאת, כמעט באותה מידה שהצעירה הזאת כל כך בוגרת. אותה הרכיבה הייתה רכיבה לא משהו בכלל, ולכן נורא פחדתי ממה יהיה הלאה. אך כמובן שבאותו החודש עליתי עלייה שוב- אותו שיעור היה ביום די גשום, וכל מה שאפשר לזכור מלבד התמונות זה הרבה בלאגנים וחיוך גדול גדול שלי, אני די בטוחה שגם שלה. מה שבטוח כולם יצאו מרוצים.
לפני שנתיים ושלושה חודשים, במאי 2009, כמעין מתנת יום הולדת התחלתי פנסיון על אותה סוסה, אני חושבת שאותו חודש הגעתי לחווה מספר לא מוגבל של פעמים, לפעמים אפילו 6 פעמים בשבוע לחווה. לבגרויות זה לא הפריע כל כך וכשכן הפריע, עשיתי קצת הפסקה של אותם 6 ימים ובאתי 3. רכבנו בערך חודשיים עד שקרו דברים, וחזרנו לרכב אחרי כמה חודשים שוב.
בתקופה די ארוכה עם אותה הסוסה עברתי כל כך הרבה דברים..
[14.5.09- "השבוע הייתי שלוש פעמים בחווה ומחר פעם רביעית, זה השבוע הכי עמוס-חווה שהיה מאז שעברתי,
והחיוך? מאוזן לאוזן וחזרה."
20.8.09- "היה המון סוסים.
אפילו זכיתי ל2 נפילות לא מלבבות מי יודע מה."
5.12.09- "היא כל כך השתנתה... נהייתה לפעמים ביצ'ית ולפעמים כזאת סוסה טובה.."
30.1.10- "חמישה חודשים שחיכיתי ליום הזה.
ליום שתהיי קצת יותר חזקה.
לזה שיהיה אפשר לשבת עלייך ופשוט לבכות מאושר.
התגעגעתי למהירות השטותית מהתרגשות.
התגעגעתי לשים רגל לפני המכשול.
התגעגעתי לבוא ולא משנה איך את קופצת.
כמה אושר זה עשה לי אתמול כמה..
ואם הכל מוצלח, והרגל בסדר, מה טוב.
זה כמו להגשים שוב חלום.
זה כל כך את. השטויות, ההתרגשות. המשחקים.
אני כל כך אוהבת אותך.
כל כך התגעגעתי."
6.3.11- פה שלי, אומנם העפת אותי אתמול קיבינימאט, בלי הרבה כוונות.
אומנם את גם קצת טיפשה, ולא חושבת שיש מישהו מעלייך שזה קצת לא נעים לו.
את כל כך יפה, כל כך אפורה, כל כך מדהימה.
את מגשימה לי חלום את לא יודעת כמה אפילו.
כל כך עצוב לי שכמה שאת מנסה ומשתדלת את כבר לא אותה אחת משנה שעברה...
אבל בטוחה שביחד נגיע למצבים יותר טובים.
תודה לך על הכל, על כמה שאת מלמדת,
על כמה שאת מעלה ביטחון.
תודה לך על זה שגרמת לי לרצות להכין עוגה.
תודה. באמת שתודה, אי אפשר לומר לך את זה במילים כי את לא מבינה.
אז ניתן גם גזרים וגם המון אהבה.
אוהבת אותך כי את הכי בעולם 3>"
ועוד המון המון המון]
לפני שנה וחודשיים בערך, ביוני 2010 התחלתי לעבוד עם איזה סוסון קצת בין לבין וביולי יצאתי איתו לקורס הלא ממש מוצלח שהיה לי ועזבתי באמצע, כך יצא שבאוגוסט 2010 עשיתי פנסיון על סוסון חמוד שלימד המון המון, ומאז הייתי קצת עם סוסי בית ספר, ולבד, ועשיתי הפסקה ועם הסוסון של המדריך שלי, וכך מצאתי את עצמי עובדת עם סוסה ומחזירה אותה לעבודה ולקפיצות, איתה אני עד היום.
אותה הורדתי היום מהקרון לחווה החדשה.
כאן מתחילה לה דרך חדשה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
