"ושוב אני נפגש עם רגע של עצבות"

זה הסתיים לפני כחודש וחצי.

השירות הצבאי.

זה שאת דרכו התחלתי בבכי גדול.

סיימתי גם כן- בבכי גדול.

ועכשיו?

אני חושבת שמצאתי את עצמי קצת באזרחות.

יש לי עבודה, ויש לי תכנונים לשנה הקרובה... לא יודעת להמשך- אבל אני מקווה שהכל ילך פחות או יותר חלק.

קצת התגעגעתי לכתוב בבלוג,

התגעגעתי לפרוק.

התגעגעתי לבכות מול מסך דומם.

אלו היו שנתיים מטורפות, התחילו בבכי נוראי והסתיימו בבכי לא פחות נורא.

אני כל כך מתגעגעת לאנשים..

אפילו העבודה שם לא הייתה כזאת נוראית...

לפעמים אני מצטערת שדברים לא יכלו להיות קצת אחרת וקצת יותר לטובתי בשביל שאני אצליח איכשהו לרצות ולהמשיך להשאר במערכת.

האזרחות לא כזאת נוצצת אחרי שנופלים אליה.