אם לא עכשיו אז

עד שניפגש אני אשאל את השדכנית התורנית עוד שאלות עלייך. רוב השאלות קבועות, מקצתן משתנות לפי מצב הרוח. השדכנית, חברה מהעבודה, תתחיל לענות תשובות ואני אפרשן: מ"מהממת" לא אסיק שהיא יפה, אלא שזו חברה מאוד-מאוד טובה שלה. מ"לוקח לה זמן להיפתח" אכין את עצמי לדבר ללמפה. מ"נראית סבבה" אבין שהיא לא מישהי שהייתי מתחיל איתה ברחוב. מ"רוחנית" שהיא מעופפת, מ"מקסימה" שהיא מתנדבת בבית הגלגלים, ומ"פּלפּלית" - שהיא תימנייה.

עד שניפגש אני אעשה עליך מחקר מודיעיני דו-שלבי. השלב הראשון: פייסבוק. כאן יחולו הכללים המובנים מאליהם: אם יש תמונה מרחוק, עדיף להישאר בטווח זה. אם יש תמונה מגיל 3, הרבה דברים טובים לא קרו מאז. ואם יש תמונה מהטיול בהודו, הבחורה לא ממש מעדכנת את הפייסבוק. שזה, אגב, לא דבר רע בכלל, אבל בהחלט מקשה עלי לגבש החלטה בנושא. אם אין פייסבוק, אעבור לשלב השני: מודיעין אזרחי. כולם מכירים את כולם, ובטוח שיש לי חבר שמכיר אותך. ואם לא הוא, אז חבר שלו, ואם גם לא הוא, אז אשתו. אלא שככל שהקשר מרוחק ממני יותר, כך המידע יהיה פחות אמין, פחות קולע, ובעיקר – יותר לטובתך. וכך תהפכי מבחורה נחמדה באופן כללי לסוג של שירלי בוגנים עם מוח של נחמה לייבוביץ' ושנינות של דנה ספקטור, שזה, אגב, שילוב מושך מאוד גם אם מורידים את שתי הצלעות האחרונות במשולש.

עד שניפגש אני אשב עם חבר רווק בן שלושים, ואדבר עם אמא שלי, ואחטוף על הראש מידידה טובה. כולם אומרים אותו הדבר: לא לפספס הזדמנויות, משום שעם הזמן הן מתמעטות. ואני אהנהן בראשי, ועדיין לא אחזיר לשדכנית תשובה, משום שבגיל 27 אני מבין שהטעויות שלי הן חלק בלתי נפרד ממי שאני, ואני לא מתכוון לוותר עליהן.

עד שניפגש אני אתפלל בכל מאודי לפגוש מישהי בתחנת האוטובוס. לא בגלל שאיני רוצה לצאת איתך, אלא בגלל שזה יגאל אותי מהמתח הזה ויאפשר לי להתחיל משהו שיש לי קצת שליטה עליו.

עד שניפגש אני אתבאס שאני עוד יוצא לבליינד דייטים. אני אמשוך את התשובה יומיים. אולי לא אחזיר תשובה בכלל, ולא מעומס ההצעות, אלא מפני שאני מעדיף שילחששו מאחורי גבי שאני עקר רגשית מאשר להשליך את יהבי באופן טוטאלי כל-כך על היושב במרומים בעניין הזה. ואם המציעה היא חברה טובה שלך, את ודאי תדעי על ההצעה ותחכי. את לא תחציני זאת, אבל את תחכי, ותתאכזבי.

עד שניפגש אני אסכים, ואז את כבר תתחילי לצאת עם מישהו אחר. ואז תחתכי אותו אחרי שתי פגישות למרות שידעת מהתחלה שזה לא זה, מפני שבנות תמיד נותנות עוד צ'אנס, ואני אצא עם מישהי אחרת. וככה זה יימשך.

עד שניפגש, יקירתי, יעבור נצח.

אז לא יותר פשוט שתיתני לי להתחיל איתך ונסגור עניין?