אם לא עכשיו אז

"נו, אז איפה אתם בחגים?"

אם חשבתם שזוהי שאלה ששואלים רק זוגות נשואים, טעות בידכם. אינני מקל ראש בדילמה קורעת המשפחות של שאלת החגים הנוראית, ובטענה שהיא זו שהופכת את הימים האלו לכל-כך נוראים. אך גם לנו, הרווקים, השאלה הזו מקוננת בראש בערך מסוף סמסטר ב'. וחברות התעופה הזרות יכולות להעיד שאנחנו עושים משהו בקשר לזה.

 החגים הם התקופה השנואה ביותר על הרווקים והרווקות. זו התקופה היחידה שגורמת לנו, באופן לא רציונאלי בעליל, לנסות ולמצוא את הטיסה המוקדמת ביותר לכל חור בעולם, עם חברות תעופה שמתהדרות במוניטין מפוקפק וארוחות שיעודדו הפרעות אכילה גם אצל עוגיפלצת. כבר בתחילת אוגוסט זה מתחיל: הביצה מתרוקנת כליל. במקום לראות את החברים בבית הכנסת, מתחילים לראות אותם בפייסבוק, מצולמים עם ילד נפאלי כאשר על פניהם חיוך שכולו "איזה כיף כאן, אני מסתובב בטאמל ויש כאן עוד אלף ישראלים". המידע מתאמת כאשר אותו הילד מופיע גם בתמונות של חברים אחרים.

אז מדוע כולם טסים? זו לא רק הישיבה המשותפת עם האחות הקטנה ובעלה שעוד לא התחיל להתגלח, או ההמולה שעושים שלושת האינדיאנים המקסימים של האח הבכור, או מטר הברכות הדו-משמעיות שסבתא מרעיפה ללא רחם. אין לזה שום קשר לכמה אנחנו אוהבים את המשפחות שלנו, ולכמה אנחנו מרגישים נוח בישוב. יש לכך הסבר אחר.

החגים מרכיבים את התקופה שמזכירה יותר מכל את התקופה של... החגים הקודמים. הם אבן דרך, דו"ח שנתי, נקודת ביקורת. וכל תקופת חגים כולם מתכנסים במשפחותיהם, בקהילותיהם, ובישיבותיהם ובוחנים מה נשתנו חגים אלו מאלו שלפני שנה. זו מצאה איש, ולזה נולד ילד, ואלו חנכו בית. ואתה? אתה סיימת תואר. מזל טוב, רק תזכיר לי, מה למדת?

במקרה זה, באמת שאין סיבה לבקר את הסביבה שלנו. מדובר בהרגשה פנימית. הרגשה שצפה ועולה גם אם התקדמנו בהרבה פרמטרים אחרים בחיינו. כן, מאז שנה שעברה סיימנו תואר, מצאנו עבודה מספקת שלא מתוך התפשרות, אנחנו מתפתחים ומעמיקים וקוראים ויש לנו זמן פנוי לתחביבים. ועדיין, החגים הם הזמן בו תחושת ה"תקיעות" מכה בכל עוצמתה. הנה אני נמצא באותו כסא בבית הכנסת, באותה ארוחה עם המשפחה המורחבת, אפילו מזג האוויר זהה לזה של שנה שעברה. הכל כל-כך דומה לשנה שעברה, שקשה להבין איך עברה שנה שלמה והכל נשאר כשהיה.

אז אם הבן או הבת שלכם רוצים לטוס להודו, לנפאל, או אפילו לקפוץ לאומן, אל תקחו את זה אישית. כשהתחושה היא שהעולם משתנה ואתה נשאר במקום, חגים בחו"ל הם דרך מצוינת להזיז את המקום הזה. והאמת? גם למצוא מישהי. אז אני, במקומכם, הייתי עוזר לו במימון הכרטיס. אבל אני משוחד.