- הי! אני מכיר אותך!
- ?
- אתה מה-זה מוכּר! וואו אחי, אני ראיתי אותך איפשהו, אתה מהמפורסמים, סלבּ, אתה לא בטלוויזיה?
- לא.
- מה לא? אז מאיפה אני מכיר אותך? נו, אני אומר לך שראיתי אותך. אתה לא היית הדוס שהיה בכוכב נולד 8?
- כוכב נולד 8 עוד לא יצא. אבל לא.
- רגע, אתה מהצפון, לא? למדת בטבריה!
- כן. אז?
- אז אני אומר לך שאתה מוכּר לי אש, ואתה היית הדתי מהאח הגדול! אתה גם ספרדי!
- לא. לא נראה לי. הוא היה מרוקאי, אני חצי תימני, ולי אין משקפיים.
- יא-אללה! רגע רגע, אני עולה על זה. אין, היום בירושלים לא פוגשים סלבּ בכל יום, תאמין לי, פה זה לא תל אביב, שם כל בנאדם שני הוא מפורסם, כאן יש לנו גג את ג'קי לוי ואותך. אבל אני לא זוכר מאיפה, חכה חכה, אל תגלה לי - אמרת תימני, לא? אתה הגולש עם המדליה!
- לא. אבל סביר שאני קרוב משפחה שלו, רחוק.
- ואתה לא השדרן הזה מהרדיו עם הקולות המוזרים והצחוק המעצבן?
- לא, אני לא דידי הררי.
- אז מה אתה עושה, אתה כותב בעיתון, לא?
- כן. מדי פעם.
- ידעתי. אתה הדוס מחמד הזה, כאילו דתי אבל לא באמת, לפעמים אתה כותב דברים מצחיקים שרק הדוסים מבינים!
- וואלה.
- אתה קובי אריאלי! אני חייב להגיד שאתה יותר רזה במציאות.
- אחי, אתה רחוק מאי פעם.
- מה, אז איך אני לא זוכר מי אתה, עד שאני פוגש מפורסם, בשר ודם, פה ברחוב שלי, יא-אללה. אולי נצטלם ואני אשאל את אשתי?
- אני לא חושב שזה נחוץ.
- טוב, אל תתעצבן, ניחוש אחרון: ציון ברוך!
- לא.
- אלי פיניש!
- לא.
- ריקי גל?
- עזוב, אני אגלה לך.
- נו?
- אני לומד איתך באוניברסיטה. ביקשת ממני סיכומים אתמול.
- באמת?
- כן. מצטער.
- מה לעשות. אין סלבס בירושלים. אין, אני חייב לעבור לתל-אביב. אמרו לי שם כל בנאדם שני הוא מפורסם, אבל באמת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
