1. להתחנן. האופציה הנדושה שעמדה בפני
גברים במשך אלפי שנים בהיסטוריה, לרדת על הברכיים ולהשפיל את מה שעוד נשאר מכבודם,
היא לפעמים האפשרות הטובה ביותר. זה רומנטי, זה מהסרטים, זה מראה לה שאתה בחור
שכבוד לא מעניין אותו. הבעיה היא שבשלב לפני מערכת היחסים הרצינית, כדי להיות נחשק
צריך להיראות כאילו אתה תמיד בסדר ולא ממש אכפת לך. ואתה, אכפת לך, מה שהופך אותך
לסקסי בערך כמו גננת ממעלה לבונה.
2. לשחק אותה קשה להשגה. אם אתה בקשר
יומיומי עם הבחורה, תצטרך לפתח חושים של גיבור-על כדי להופיע כשהיא איננה ולהיעלם
כשהיא מגיעה, שזה בדיוק מה שהיית עושה לפני כן - אבל הפוך. ואם אתה לא רואה את
הבחורה הרבה, אפילו לא על בסיס חודשי, זה אומר להיעלם מספיק כדי שהיא לא תראה אותך,
אבל להשאיר את עצמך בתודעה. צריך להיזהר מזה, כי אם תיעלם יותר מדי, ישנם אחוזים
בהחלט סבירים שהתוצאה של ההיעלמויות שלך מהשטח תהיה שהיא תשכח מכל העניין. לכן אתה
צריך להבליח לעיתים רחוקות. ולא בפייסבוק: ההבלחה בעולם הוירטואלי תתפרש כהצקה.
וההצקה של העולם הוירטואלי היא ההטרדה המינית בעולם האמיתי.
3. לחכות לה בסבלנות, ולהבליח מדי פעם
ולשאול שוב אם היא אולי מעוניינת, אבל רק אם באמת, באמת, היא מרגישה שיש לה את
הכוחות. להיות סבלני, להבין שאולי היא עוד צריכה זמן להכיל את הפרידה האחרונה שלה
ולשמוע את "חזקה מהרוח" של גלי עטרי מספיק פעמים כדי לאחות את השברים. רק
תהיה מספיק בעניינים כדי לשמוע מתי היא מתארסת.
4. לדבר עם החברה שלה. לא זאת שדיברת איתה
בהתחלה, ולא זאת שדיברת איתה אחרי שקיבלת את הסירוב הראשון. למצוא מישהי אחרת
שתפתיע אותה. כאן אתה צריך לעשות בחירה בין פנייה סמויה (את מכירה את עזריאל? איזה
בחור חמוד הוא, אולי תצאו?) לבין פנייה גלויה (עזריאל עומד על הבניין ממול וסימס
לי שאם לא תצאי הוא קופץ). היתרון של הפנייה הסמויה הוא קטן, ובסה"כ מדובר
ביוזמה פתטית, משום שרוב הסיכויים הם שהיא לא תשנה פתאום את דעתה משום שעוד מישהי
חשבה שאתם ממש כמו טבעת וקמיצה. ברור שהיא תעלה על זה, ואז יצאת לא רק פחדן, אלא
גם ערמומי, שזה טוב רק אם נולדת נחש. היתרון של הפנייה הגלויה הוא האומץ, אבל גם
הוא בטל בשישים: הפנייה הגלויה היא לשבת על הגדר - לא לגשת, לא ללכת. מי שיושב על
הגדר נשאר לבד, וגם היא יודעת את זה.
5. לשחק אותה אמיץ ורומנטיקן. לשלוח לה
מכתב אמיתי (מנייר וכל זה), להגיע אליה לדירה
ולהזמין אותה לצאת בספונטניות, לעמוד מתחת לחלונה ולשיר לה ליידי גאגא
בליווי הפילהרמונית של ברלין. כאן אתה צריך להיות זהיר, מכיוון שהגבול בין להיות
רומנטיקן איטלקי מרגש לבין הומלס שאלוהי הספגטי שלח אותו לאסוף גרבי נשים הוא מאוד
דק, ואתה עלול למצוא את עצמך במשבצת הסטוקר הפסיכי. אבל אל תיתן לאזהרות שלי
להרתיע אותך: תפתיע אותה! תרגש אותה! תהיה מטורף! או שתסיימו ביחד מתחת לחופה, או
שתסיים לבד באברבנאל.
או
שאתה, כמובן, יכול להמשיך את חייך בלי הבחורה, ולהמשיך עם הדייטים ובתי הכנסת
ושיעורי התורה שמעניינים אותך כמו הרצאות על ההרכב התזונתי של חמאת בוטנים. זו
אמנם האופציה הכי שפויה, נורמאלית, והגיונית, אבל גם הכי משעממת. אם ככה אתה רוצה
לחיות את חיי הרווקות שלך, היית כבר נשאר בפתח תקווה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
