אם לא עכשיו אז

שני אירועים הקשורים למיסיון אירעו בתקופה האחרונה:

בשבוע שעבר אסף נציג ש"ס בעיריית אור יהודה ספרי ברית החדשה ועשה מהם מדורה. ספרי הברית החדשה חולקו ע"י המיסיון.

ולפני כמה זמן ניצחה ילדה מה"יהודים המשיחיים" את חידון התנ"ך לבתי ספר ממלכתיים. בזכות נצחונה, הייתה אמורה לייצג את ישראל בחידון התנ"ך העולמי. רבנים "מכל הגוונים" - הלגיטימיים, כמובן - קראו למתמודדי החידון לעזוב אותו במחאה על השתתפותה של הילדה, ודיברו על ארגון חידון תנ"ך חלופי, תוך שהם מחרפים את משפחת הילדה ואת הכת הקטנה.

אני לא יודע אם היא השתתפה בסוף בחידון התנ"ך. אני כן יודע שאף אחד מהמתמודדים לא עזב. אבל ההתקוממות המוגזמת הזו, שכללה הטפות מוסר ואמירות פומפוזיות על "הצלת עם ישראל מהמיסיון" הפליאה אותי. הפליאה והרגיזה.

כמה אנשים מתעסקים במיסיון – עשרות? מאות? ויותר חשוב – כמה אנשים שאתם מכירים התנצרו לאחרונה? אחד? שניים? אף אחד?

אז מה כל הסיפור הזה? אין במי להלחם? רבאק, אני מבין את מניעת נישואי התערובת בין יהודיות לבדואים. זה מצב נפוץ באיזור הדרום, ומביא בנות רבות למצב של חיים בעוני מחפיר תחת משטר גברי אלים. וואלה, כנסו לערים ערביות ותשלפו משם נשים יהודיות במבצעי קומנדו. זה חשוב ואתם עושים את זה מעולה.

אבל לא להשתתף בחידון תנ"ך בגלל שמשתתפת ילדה ישועית? לשרוף ספרים של הברית החדשה? נפלתם על הראש? אני לא מדבר על עקרונות של סובלנות, חיה ותן לחיות, "מה ששנוא עליך על תעשה לחברך", וכאלו. אינני מעלה כאן את ההיסטוריה היהודית כדוגמא לחוסר סובלנות מתמשך כלפי מיעוט בן דת אחרת. זה דיון אחר. אבל אתם לא חושבים שאתם מבזבזים אנרגיה?

לא תהיה תנועת התנצרות המונית. אני יודע שזה מאכזב, אבל למרות הרצון הטוב לתחרות הוגנת, החבר'ה מהמיסיון לא מצליחים במיוחד. אולי זה כיף לרדוף אותם, משחרר אגרסיות ונותן סיבה טובה לחיות, אבל תבחרו מישהו בגיל שלכם.

יש לי כמה הצעות: אפשר להילחם בטמטום. ההוא מהטלוויזיה. או בשחיתות, זו מהכנסת. בפערים החברתיים, שהם כבר בכל מקום. או באלימות. כנ"ל.

אני לא אומר שיש לי מדרג ברור של מה חשוב ומה לא. אבל לנוכח הבעיות הרבות מדי שיש במדינת ישראל, יש מקומות אחרים שאולי שווה להשקיע בהם את האנרגיה.

אתם יודעים מה אומרים על ילד גדול שמרביץ לילדים קטנים? שהוא בונה על גביהם את הבטחון העצמי שלו. והמבין יבין. (איזו סיומת של שנות השמונים)