ואכן חברים, ארה"ב היא בועה.
רואים את הצרות בחוץ, כמעט מרגישים אותן...אבל לא.
הכל רץ לי פה כל כך מהר..
שיעור, מורה, שיעורים, לישון, לאכול, אנגלית, שיעורים, מבחן, בוחן..
לנשום.
בבועה שלי אין אוויר.
ודיי נמאס לי לספר שמונה פעמים את אותו סיפור..
לשתף מאה פעמים באותן חוויות..
אבל אני מבינה.
זה מתבקש.
בוסטון יפה. מלאה בטבע.
מלאה בצחוק מנומס.
אפילו שקר פה.
אפילו שאני נחשבת תופעה כי יש לי שיער מתולתל.
אפילו ששלושה מבחנים ביום זה לגיטימי.
ואפילו..
ואפילו..
לא רע לי פה. אבל עדיין לא טוב.
זה הבית שלי? ממש לא.
אלו החברים שלי? הכי לא.
זה זמני.
אבל זה לא נורא.
יש לי מקום. קטן, דחוס,לא בדיוק ברור.
אבל יש.
נחמד לי פה.
ויהיה שלג.
לספר משהו?
כמעט בלתי אפשרי.
הכל קורה מהר מידי.
קשה לנשום.
בבועה הזאת אין אוויר.
יש רק שמש.
בסדר כאן.