מה שיש לאיש שלג להגיד..

אז הייתי בסמינר של הצופים עם אנשים מכל ארצות הברית והיה לי כייף..

כאילו כרגיל באתי עם מישהו שהכיר את כולם והוא גם חתיך אז..

הוא: "אין לי איפה לישון היום.."

אני: "אני ישנה לבד.."

הוא: "אהמ.."

אני: "זאת חצי מיטה שאתה מוזמן להשתמש בה.." (ישנו במיטות זוגיות כי זה מלון..הומואים שליטע..)

הוא: "לא..אני כבר אמצא משהו..."

אווצ'..

אבל לא בא לי לדבר על זה כי זה היה כרוך בהמון שעות באוטובוס/ רכבת/  airtrain/ ושאטל הלוך חזור לניו-ג'רזי אז..

מה שכן-

מחר יש אודישנים לשתי הצגות..

אחת פסטיבל לא תחרותי בקולג' בבוסטון ואחת תחרות של 180 בתי ספר בניו אינגלנד..יענו מאוד תחרותי..

אני הולכת להיבחן לשתיהן..

ואני לחוצה.

מאוד לחוצה.

כי כאן לא צריך להכין קטע, צריך לבוא, מקבלים קטע עם עוד מישהו, לומדים אותו 5 דק' ומציגים..

באנגלית.

ואני חוזרת,

באנגלית.

חבל.

לא משנה העיקר החוויה..

ואפילו אם אני לא אתקבל זה הקטע שניסיתי..

והם גם מפחדים מאפליה ושטויות אז הם לא יעזו לא לתת לי משהו..ואם כן..אני אראה להם מה זה!

חח סתם..הם יעריכו אותי על הניסיון ויגידו לי שזה מוקדם מידי עם האנגלית שלי ללחץ כזה..

דפוקים.

כאילו ברצינות זאת השנה ה-5 שלי בלימודי תאטרון..אמנם זאת אנגלית ויש לי מבטא והכל..

אבל מבחינת משחק-יש לי יותר ניסיון מרובם...

בקיצור, אני מתרגשת אבל יודעת שלא לצפות..

מתגעגעת לכולכם!

~מתעורר~ הוא: "מה נשמע?"

~מסובבת את הראש כדי לענו לו..~ אני :"אהמ.."

~הוא נרדם~

:|

ואח"כ שואלים אותי למה יש לי דימוי עצמי נמוך..

אני. שזאת גם בדיחה פרטית..

hi

i'm a JR in BHS

i'm in ELL, but only for this year

  if i want 2 talk 2 some PLP i go to my AIM, but they always GTG

i also study chem and not bio

and PLP call me DUDE even though i'm a girl

they also ask me "what's up?" even if they don't really care

יש בזה לפחות 30 טעויות דקדוקיות והמשפטים הם fragment אחד גדול..

אבל זאת כל המטרה..

אגב, הבנתם? כל הכבוד.. לא הבנתם? אתם לא לבד!

הייתי במחנה חורף של "שבט אופק בבוסטון" והיה ממש כייף!

אין לי כוח לספר.. אני רק אספר שהיו מלא שיחות סקס שכללו פליק בתחת שלי ע"י חמשוש חצוף, התחבקויות בלילה של שני בנים, פורנו, אונס, חיבוקים, מסג'ים..

בקיצור היה שמח..

אני: "תיתן לה חיבוק אוהב והיא תקום.."

הוא (חניך): "אוקי.." (זוחל לחבק אותה)

היא (חניכה): "אההההההה!!!! fuck you!!!!"

אני: "מה קרה?! לא אמרתי חיבוק אוהב?!"

הוא (חניך): "נפלתי.."

שלכם,

אני שה- boy scouts אמרו עלי ש: "you're a girl!!!"

אז שלא תגידו שלא..  

אני מודעת שבזמן האחרון ובערך מאז שעברתי לכאן, אני משאירה את הרושם שקשה לי.

מה שנכון.

אבל אתמול היה יום רע.

היום השמש זרחה שוב, התבטלו להם איי אלו שיעורים וקראתי את האלבום של הדרמה..

זה נתן לי כוח. זה העלה חיוך על הפנים שלי, זה הזכיר לי כמה אני אוהבת אתכם..

אין יום שלא עובר בלי שאני חושבת עליכם. על כולם בעצם.. אבל במיוחד עליכם.

כתבתי אינספור פוסטים על הרגשות שלי כלפי כולכם, על כמה הערכתי ואני עדיין מעריכה אתכם.

עד כמה אתם חשובים לי.

וזה פשוט לא מפסיק לעלות כל פעם מחדש..אתם פשוט האנשים הכי חשובים לי בעולם,

האנשים שהכי כיף לי איתם!

אם רק יכולתי לבוא לעוד חודש בדרמה עם כולכם..שמיטל ואסף יבואו מהצבא, עמית תחזור לרק עוד חודש אחד, כל הצוציקים מהטרום יחזרו למקום אליו הם שייכים-הטרום..

ונעבור רק עוד 4 שיעורים..

רק עוד 4 פעמים של אושר..

גם היום אני מחכה לשיעורי דרמה באודיטוריום המפואר 4 פעמים בשבוע,

גם היום מי שאני יכולה להגדיר פה כחברים שלי הם מהדרמה,

גם פה המורה מטורפת,

אבל זה לא אותו דבר.

אתם חלק מהנשמה שלי, חלק ממי שאני.

אני אוהבת אתכם. אני חושבת שאתם פשוט מדהימים.

ואם הייתי יכולה להראות לכם את כל התכונות הטובות שלכם, ואיזה אושר אתם גורמים איתם הייתם מסתנוורים מרוב בהירות!

ואני פשוט אוהבת אתכם.

אז בקיצור, בלי לחפור יותר מידי בפעם ה-100 שאני אוהבת אתכם הכי בעולם, הייתי רק רוצה לבקש ממכם, אל תשכחו אותי.

זה נשמע מוזר, אפילו לי..אבל אני יודעת שאני בחיים לא אשכח אתכם, ושלעולם ועד תשארו האנשים הכי מדהימים ביקום מבחינתי ולא משנה כמה אמריקאים אני אפגוש!

אז אני רק מבקשת, אפילו אם זה לא מה שאתם מרגישים בחזרה-תזכרו אותי..באיזה פינה חשוכה במוח-אתם פשוט לא מבינים כמה טוב זה לראות ממכם הודעה במסנ' או איזה ציטוט שקשור לדרמה ששמתם בהודעה האישית..אז רק תזכרו שגם אני רואה את זה..ושזה עושה לי טוב..

מתגעגעת עד אין קץ,

אני, Adi Ganani, 1000382

ציטוט היום(לא בשאמת אני שמה ציטוט כל יום אבל עדיין..):

שחר אומרת משהו על שהיא לא יכולה לעשות משהו..

אני: "עם קצת רצון וקצת יכולת..גם פיל יכול להיות תרנגולת.."

שחר: "אבל איך פיל יכול להיות תרנגולת?!"

אמא ואני: "עם קצת רצון וקצת יכולת.."

שחר: "אבל הם לא יכולים..אין להם יכולת!"

אני: "זאת בדיוק הסיבה למה את לא רואה פילים הופכים לתרנגולות ככה סתם באמצע היום! ותודה לאל שזה ככה!"