| 2/2007
המציאות ואני
המציאות ואני, אנחנו לא ממש מסתדרים אנחנו. ז"א, אנחנו לא בריב חלילה וחס, אבל איךשהוא כל פעם שאני חושב שאני יודע מה אני אוהב,רוצה,מחפש המציאות נותנת לי סתירה מצלצלת ומעירה בתוכי עוד חלקים שאני עצמי לא הכרתי.
יש בי חלקים כלכך אפלים שאפילו השדים שמתחבאים לי בצללים של הארון מפחדים מהם. והם וואחד שדים חזקים ושיט.
אחותי צעקה אתמול על הקיר שלה, למרות שכמו שאני מכיר אותה זה יכול להיות רוח רפאים שבאה לביקור חביב. יש לנו הרבה כאלו בבית בזמן האחרון, למרות שרובן די נחמדות. הוליווד משקרת לכם בפרצוץ.
נישואין זה לא אהבה, זה הסכם ממון בינך לאלוהים להורים של הכלה. תקראו פעם כתובה או הכרזת נישואין נוצרית או איסלאמית, אין שם את המילה אהבה פעם אחת אפילו. הכול עניין של חוזה קדוש עם אלוהים כעדי ובלה בלה בלה וכסף, רכוש וכו'.
שתי פמיניסטיות עומדות לתלות כביסה, מרפסתה של זו למול מרפסתה של זו, באותה השעה בערך, ומרכלות על הגברים שלא עוזרים, ועל החינוך הכלוכל שהילדה של אחת מהן מקבלת כשהיא עוזרת לאמא להוריד כביסה בגיל 4 בערך. היא חמודה, אבל כל פעם שאני מחייך אליה היא מחייכת ובורחת, אני מרגיש כמו דוד פדופיל רק בלי היצרים.
מבחנים זה ביץ', במיוחד שחדו"א זה 4 ימים אחרי מחשבים, שזה ממש אוטוטו ואני בקושי מוכן.
מגיל 4 אני במעקב אצל אותו רופא בבי"ח קפלן עם האוזניים שלי, הוא מכיר את האוזן שלי כלכך טוב שהואא מכיר אותה יותר טוב מאת המחלקה, והוא מנהל המחלקה עכשיו. פתאום באה קופ"ח ומחליטה שאין לי זכות ללכת לביקור מעקב שגרתי אצלו כי זה עולה להם 180 ש"ח, ושולחים אותי להחליף רופא. זין עליהם, אני אגיע למשרד הבריאות, לעיתונות, למי שצריך. אני אחליף קופ"ח אם צריך, שילכו לעזאזל.
"פגשתי אותו בלב במדבר". טוב לא מדוייק, הטכניון זה לא מדבר. הוא חמוד, נורא חמוד. ועשיר ^_^ וגם חתיך ומשכיל ויפה, ולא אכפת לו שאני לא נראה מליון דולר, כי לדעתו אני הדבר הכי טוב שקרה לו במאה שנים האחרונות, והוא כולה בן 23. עובד בהיי-טק וחרמן כמו השפן של אנרג'ייזר. היינו במיטה, אבל עם בגדים, סתם התחבקנו. אחרת זה מקלקל. ואחרי כל זה אני לא יודע אם הוא הגבר בשבילי. נכון שהוא יפה וחתיך ועשיר ומשכיל וקצת חכם ואפילו מצחיק, אבל הוא נורא לא הטעם שלי באופי אנושי מאחורי כל ההגדרות האלו. הוא ראוותן קפיטליסטי שנהנה לזרוק את הכסף שלו ולא חושב יותר מדי על העתיד. האם זה הגבר שאני רוצה? משכיל, חכם, יפה, חתיך, עשיר שאוהב אותי קצת וחושב שאני הדבר הכי מדהים שיש לו, או אולי יודע לשקר מספיק טוב לגרום לי להאמין לזה? כי מאחורי כל זה יש בינינו חילוקי דעות קשים לגבי הרבה דברים, הוא עדיין לא סיפר להורים ולא מתכוון לעשות את זה והוא לא רוצה שום דבר רומנטי מדי או מחייב מדי, רק משהוא מונוגמי זמני עד שימאס או עד שנמות. וזה לא בשיבל הלב שלי, כי הוא רוצה להפגש כמעט כל יום, למרות שאני מנסה להגיד לו כן רק פעם בשבוע, זה קשה ומפתה.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
