על גגות הבתים..
מגג ביתי אני צופה בסופו של היום, בעננים שטים ושמש שוקעת.
על גג ביתי אני יושבת שלווה ורוקמת שאיפות, מטפחת יצרים ויוצרת מציאות.
גג ביתי הוא מעין גג העולם ממנו אני מביטה על העוברים ושבים, התוהים, השמחים, המאוכזבים ועל המאמינים.
בגג ביתי אני מארחת סוגי אנשים הנחשפים בעומקם חסר התחתית.
התקרה של גג ביתי הם שמיים אינסופיים ללא הגנה, למרות זאת הגג הוא מקלט עבורי.
אני יכולה לצעוד על קצה הגג מבלי לחשוש, בביטחון מוחלט שלא אפול.
מגג ביתי אפשר לראות את חיי, ללמוד אותי. מגג ביתי אני מתבוננת בגגות בתים אחרים, חסרי אנשים, ואני יחידה, בודדה.
כאשר אני נמצאת על גג ביתי בזמן שאני חושבת על החיים לעומק, אני מוצאת תרופה לכל כאב שקיים. אני מוצאת תרופה למי
שאני, "למחלה" שלי.
זה זמן רב שלא ביליתי על הגג.. זמן רב שאני מביטה בו מן האדמה. עוד מעט, עוד מעט.
"בחוץ כבר יש סימנים של זריחה, ואצלי עוד מעט" סוף, אני כמעט שם, ממש כמעט.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: