HARDXCORE
it's better to burn out than to fade away |
| 12/2008
איך בורחים מהבית וחוזרים בלי שישימו לב?
יום שלישי, 9.12.08 8:50
אני מחכה בתחנת אוטובוס ליד בית בירם.
המשימה:להגיע ליאשה בנצרת עילית, מחיפה.
הלימודים שלי התחילו ב7:45 ואמרתי לאמא שאני מתחילה ללמוד שעה שלישית (9:45).
אני יושבת רועדת מקור ומפחד בתחנה מקווה מאוד שאמא לא תזהה אותי עומדת שם כשהיא חוזרת הביתה,
אחרי 10 דקות הגיע אוטובוס 24.
אני עליו, כולם מביטים עלי במבט של "לא מספיק שישראל נכשלה במתמטיקה במבחן העולמי, זאתי גם מבריזה?"
אני יושבת מפוחדת בפינה מחזיקה את התיק שלי חזק חזק כדי שיהיה לי את מי לחבק =/.
הגעתי לחורב ופניתי לנהג בפחד אם אפשר כרטיס מעבר, הוא רק הסתכל עלי בייאוש ונתן לי אותו, כאילו בצורה הזו הוא עזר לי לעבור על החוק או משהו.
מחכה בתחנה בחורב. ומעבירה בראש שלי את כל התכונית לכל היום, ומה להגיד אם יתפסו אותי (או שכמעט יתפסו אותי)
חושבת לעצמי עוד כמה פעמים אם זה באמת שווה את זה. החלטתי שכן.
123 מגיע. ואני עליו
בקושי יש עליו מישהו. והשעה רק 9:00 (האוטובוס שלי יוצא מהמרכזית ב10:15) קיוותי שיקח לאוטובוס הרבה זמן להגיע למרכזית
אבל ידעתי שהסיכוי קלוש.
תוך רבע שעה כבר הייתי שם.
הגעתי לתחנה המרכזית בלב המפרץ, המקום המסריח המגעיל ביותר בחיפה =/ כולם מביטים בי וכאילו יודעים מה עובר לי בראש.
לקחתי את האוטובוס של 9:30 לנצרת עילית. כולי מתה מפחד, התיישבתי מאחורי הנהג (BIG MISTAKE) והייתי כולי לחוצה שאני אדע איפה אני צריכה לרדת והכל :S.
ישבתי ושמעתי מוזיקה, בעוד שהנהג כל הזמן הסתכל עלי במראה :( וסבא אחד שישב לידי כל פעם שאל אותי אם אין לי משהו יותר טוב לעשות בשעה כזאת, כמו לימודים. אמרתי שאני חוזרת הביתה מבית ספר (אני על התלבושת בית ספר של ריאלי) והוא איכשהו התרצה ושתק.
התקרבנו לנצרת עילית והתחלתי לזהות את המקום, ואז כל פעם אמרתי לנהג שיזכור להגיד לי איפה זה תיכון אורט יגאל אלון.
אז הוא זרק אותי בתחנה שם, הכל ערפל יורד גשם וקפוא רצחחח ואני מתה מפחד כי אני תקועה בנצרת עילית לבד לבד ואין לי מושג איפה אני =/
אחרי כמה דקות התקדמתי לכיוון הבית ספר ויאשי וחבריו התקרבו אלי ;)
הרגשתי טוב D: נכנסתי לבית ספר שלו וכל השיכבה הסתכלה עלי :| מה שהיה די מלחיץ אני חייבת לציין, אבל ראיתי את דניצ'קה וז'נייצ'קה אז הרגשתי טוב יותר 3>
אחרי כמה דברים מפגרים שעשיתי (כמו לעשות פרצופים לסקוויקי האפס) נסענו לנו לקניון והתפעלתי מהקניון הערבי הזה *.*
(למרות שהסופגניה הייתה טעימה +.+)
כמובן שקניתי חזייה ב30 שקל XD שלא טובה עלי בשיט (המוכרת לא האמינה למידה שלי XD) ומעצבנת רצח
נממנמ קניון -> בית של יאשי (היה אדיר ^_^)
אחר כך בדרך חזרה הייתי בלחץ מטורף (אמא ואבא התקשרו כל הזמן ואמרתי שאני באוטובוסים בדרך חזרה הביתה. כי אמרתי להם קודם שאני אצל חברה מקריית אתא #@$%!(#$)
היה חושך ולא היה לי כסף כ"כ =/ אמאל'ההההההההההההה
הגעתי למרכזית ^_^ לקחתי 125 מפוצץ רצחחחחחחחחחחחחחחחח ובסוף הגעתי הביתה, ב6 (לקחתי את 342 מול הבית של יאשי ב15:45)
היה כיף רצחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
מתה עליך יאשי שלי 3>
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: