התחלתי לכתוב משהו..וזה נמחק.אז זה נסיון שחזור.
התחלתי לכתוב משהו ארוך יותר, שכלל עדכונים על כל מה שקרה לי בשבועיים האחרונים...
אבל אני במצב כזה שכל רגע מבזיקה לי תובנה אחרת..
אז אני אמשיך לכתוב את מה שכתבתי במכינה ואעדכן בסופ"ש או במשך השבוע...
בכל מקרה-
הבדידות כואבת...
אולי אני פרפקציוניסטית, אבל אני לא שומרת חברים שפוגעים.
אני כן שומרת חברים שלשני הצדדים קשה לשמור על קשר בגלל עניינים טכניים.
נוצר מצב שיש לי בערך שלושה ארבעה(חמישה?) חברים קרובים שאני בקושי מדברת איתם בגלל עניינים טכניים..(כולל המעופפות והבלבול הגדול שלי בזמן האחרון)
מלבד זאת, היחיד שאני מדברת איתו כל הזמן ועל הכל זה החייל שלי..שהוא החבר הכי טוב שלי כבר למעלה משנה, והאהבה הכי נפלאה שחשתי עד היום...
בכל מקרה, בא לי חבר'ה..משלי.
אישית שלי..שיהיו איתי.
אבל נו שווין..צריך לחזור למכינה עם אנרגיות חיוביות, קצת אופטימיות..
יהיה טוב וכאלה...
שבוע נפלא לכולם!