אז ככה:
אני בצבא, בתור מאבחנת מדעי ההתנהגות.
כרגע בתל השומר, מחכה שיעבירו אותי לשיבוץ הקבוע שלי.ככל הנראה בדרום הארץ.
בכל מקרה, בסיס סגור.
הטירונות עברה מגניב. גם הקורס. השבירה עוד יותר.
השלמתי את כל הצחוקים שלא צחקתי כל הטירונות מול המפקדות.
יש לי שרוך, יחפצ"ון, ותגיות כחולות מגניבות כאלה שכתוב עליהן מאבחנת מדעי ההתנהגות.
עדכון חשוב: אני מאושרת.
הייתה ועדיין יש תקופות לא כיפיות, אבל חוץ מעייפות כרונית הכל בסיידר כרגע..
במיוחד עם החייל האהוב שלי(:
חזרתי ללמוד נהיגה אחרי חודש וחצי של הפסקה בגלל הצבא.בגלל היומיות יש קצת זמן.
מסתבר שנראה כאילו לא עשיתי הפסקה בכלל. לטובה:)
אני לוחצת יותר מדי על הגז, אבל יעבור לי. זה רק מראה בטחון וזה...
כל החברים שלא דיברתי איתם, או שנראה כאילו שכחתי מהם:
יודעת שאין מחילה.
אבל מתנצלת בכל זאת. החיי מקבלים שגרה אחרת עכשיו, ולאט לאט אני אתרגל, ואחזור להתנהג כמו בן אדם.
פחות או יותר זהו להפעם.
עד שהמחשב לי סופסוף יתוקן...
ואז יהיו גם תמונות, ואולי אני אכנע סופסוף לתופעת העדר ואפתח פייסבוק..
אז שיהיה חג שמייח ולילה נפלא:)