החסרונות העיקריים שלי הם שאני טינאייג'רית ממוצעת, קיטשית, ו..אישה.

עוד שעה וחצי.

כבר חודש שהיא בראש שלי...הייתי בשבוע שבועיים הדחקה, ועכשיו זה קרוב מתמיד.

הכל..טוב כמעט. רק לא לאבד אותו..

אותי זה בסדר לאבד.

הכל..הכל..רק לא לעבור אותה.

שתי סיבות.

הכאב, והעבר.

אני צועדת קדימה.לא רוצה לחזור אחורה..

שמישהו יתן לי כדור...

עדיף 8 מ"מ.

הפעם עצמית.

אני מרחמת על עצמי.אני עושה טעויות טיפשיות ומרחמת על עצמי שעשיתי אותן.

אני עלוקה.ויש מצב שמוצצת דם אפילו.

נודניקית.

מצפה יותר מדי לדברים.(חייבת לשנן "כל תכנית היא בסיס לשינויים"-או משהו כזה.)

אבל..

איזה מזל שלא קבעו צורה לאהוב..לפחות אף אחד וגם לא אני, לא יכול להגיד שאת זה אני לא עושה בסדר.

ואני אוהבת..כל כך.

אני רוצה לחגוג יומולדת..בגדול.עם בלונים, ופרחים ומתנות, ומוזיקה..ואולי גם אלכוהול, לציין את ה18.

זה חסר לי.

אני בנאדם מאוס..

נאהבת ולא מרגישה ככה...

טיפשה.

כואב לי כל כך...

אני כל כך כל כך אוהבת אותו...

בא לי להפסיק לחיות כרגע.