כי מי אמר שקיץ הוא חופש?כל בוקר, השעה רק 8 ואני כבר עם כוס קפה ביד. רק לקחת את התיק ולצאת.
שוב, תיגבורים.
והסיבה היחידה שמצאתי את עצמי בתיגבורים הללו, היא שידעתי שאני חייבת להכריח את עצמי לקום וללמוד.
אחרת זה לא יעבוד. לא הבגרות ולא שום דבר אחר.
במקביל להכל גם הפכתי לג'אנקי של קפה.
צורכת קפה בכמויות... אולי זה הגורם למצבי הרוח המטורפים והמנוגדים שלי לאחרונה?
רגע אחד קופצת, ומתחרפנת ומלאה באנרגיות, אולי אפילו מיותרות...
ורגע אחר מוצאת את עצמי יושת באיזה פינה, חסרת מצברוח או כוחות להישאר ערה.
העיקר.. העיקר לסיים כבר.
הייתי פה,
אביטל.